הפסדים בשוק ההון משפיעים הרבה יותר חזק מאשר הרווחים. למה? אני אסביר על ידי דוגמא פשוטה:

• אם תיק השקעות מאבד 20% מערכו, הוא צריך לעלות ב-25% כדי לחזור לנקודת האיזון.
• אם התיק מאבד 50% מערכו, הוא צריך לעלות ב-100% כדי לחזור לאותו ערך!

נניח שהיה לכם תיק בשווי 100,000 שח. אחרי הפסד של 50%, נשארתם עם 50,000 שח. כדי לחזור ל-100,000 שח, אתם צריכים להכפיל את התיק – משימה קשה.
ההפסד לא רק שמקטין את הקרן, אלא גם פוגע ביכולת שלכם ליהנות מתשואות מצטברות לאורך זמן. וכאן נכנס המימד הפסיכולוגי: הפסדים משפיעים על קבלת ההחלטות שלנו, לעיתים קרובות בצורה שמזיקה.

הפסיכולוגיה מאחורי הפחד מהפסד
חוקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, כמו דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, גילו שיותר כואב לנו להפסיד מאשר כמה שאנחנו שמחים להרוויח – אפילו אם מדובר באותו סכום. אבל איך זה קשור להשקעות? הרבה משקיעים נמנעים מלהשקיע בנכסים ש"על הנייר" מספקים תשואות נמוכות יותר, מתוך פחד להפסיד את התשואה הפוטנציאלית הגבוהה של השקעה במדד מניות כמו S&P500.

במונחי השקעות, רתיעה מהפסד יכולה לגרום לנו להרוויח פחות. אני אמחיש לכם את הנקודה הזו עם דוגמא מספרית:

תיק השקעות א בשווי של 100 ש"ח, שעושה תשואה שנתית של 15% בשנה, אבל כל 8 שנים השווי שלו נחתך לחצי, כי יש משבר בשוק ההון. למה דווקא כל 8 שנים? ההנחה נשענת על ההיסטוריה של מדד ה-S&P 500, שחווה ירידות גדולות במשברים כמו משבר הנפט (1973–1974), תחילת שנות ה-80 (1980–1982), "יום שני השחור" (1987), בועת הדוט-קום (2000–2002) ומשבר הסאב-פריים (2008). למרות שאין מחזוריות מדויקת, הנתונים מלמדים שיש סיכוי למשבר כל 7–9 שנים.

תיק השקעות ב גם בשווי של 100 ש"ח, שעושה תשואה שנתית נמוכה יותר של 8% בשנה, אבל השווי שלו לעולם לא יורד, כי הוא בטוח יותר ומפוזר על פני נכסים שונים שמתנהגים שונה זה מזה.

להלן שווי תיקי ההשקעות לאחר 7, 8, 20, ו-30 שנים:
לאחר 7 שנים: תיק השקעות א' צומח במהירות גבוהה יותר מתיק ב'. לאחר 7 שנים השווי של תיק א' הוא 266 ₪. לעומתו, השווי של תיק ב' הוא רק 171 ₪.
לאחר 8 שנים: לאחר 8 שנים, תיק א' חווה נפילה (הוא נחתך לחצי), ולכן תיק ב' עוקף אותו. השווי של תיק א' הוא 133 ₪ בעוד שהשווי של תיק ב' הוא נותר 171 ₪.
לאחר 20 שנים: לאחר 20 שנים, מתחילים להיווצר פערים בין שני התיקים. תיק א' מגיע לשווי של 309 ש"ח, בעוד שתיק ב' שמעולם לא נפל שווה כבר 400 ש"ח.
לאחר 30 שנים: לאחר 30 שנים יש כבר הבדל מאוד משמעותי בין שני התיקים. למרות שעל הנייר תיק א' משיג תשואה שנתית כמעט כפולה מזו של תיק ב', השווי של תיק ב הוא כ- 47% גבוהה יותר. לאחר 30 שנים, השווי של תיק א' הוא 544 ₪ בעוד שהשווי של תיק ב' הוא 800 ₪.

למה זה קורה? זה קורה כי הפסדים בשוק ההון הם הרבה יותר חזקים מאשר הרווחים. הנפילות בתיק השקעות א' פוגעות משמעותית בצמיחה לטווח הארוך. למראת התשואה הנמוכה יותר "על הנייר", ההשקעה היציבה של תיק ב' מנצחת עם הזמן, בזכות הימנעות מהפסדים משמעותיים.

איך להימנע מהפסדים בשוק ההון?

במקום לנסות להרוויח כמה שיותר תשואה וכמה שיותר מהר, עדיף להתמקד בשיטת השקעה הגנתית. שיטת השקעה שאמנם משיגה תשואה נמוכה יותר על הנייר, אבל בגלל היציבות שלה היא מייצרת לנו עושר באופן עקבי ולאורך זמן.

השקעות הן מסע מתמשך שדורש תכנון מראש וניהול סיכונים. אבל מעבר לכך, חשוב להשקיע זמן בלימוד, כיצד להשקיע נכון. אחד הכלים הטובים ביותר לכך הוא ללמוד את התחום בצורה מסודרת ומקצועית. אני ממליץ לכם להצטרף לקורס השקעות שמתמקד בגישת השקעה הגנתית כמו שראינו בדוגמא של תיק ב', שבו תלמדו:

• איך להשקיע בתבונה ולמקסם את הרווחים מבלי לקחת סיכונים מיותרים.
• איך לפזר את התיק כך שגם בתקופות קשות תמשיכו להרוויח.
• איך להימנע מטעויות יקרות כמו "פרדוקס הפסדי ההון".

השקעה בלימוד עצמי היא ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו לעשות לעתיד הכלכלי שלכם.

אם אתם באמת רוצים להרוויח כמה שיותר ולהימנע מפרדוקס הפסדי ההון, צריך גם להסתכל על אסטרטגיות ניהול השקעות. אדם חכם בשם הארי מרקוביץ' הציע לא "לשים את כל הביצים בסל אחד". ריי דליו זיהה שיש עונתיות בשוק ההון, כמו עונות השנה, ופיתח את אסטרטגיית "ארבע העונות" – תיק השקעות שמוכן לכל מצב כלכלי. המסר שלהם מאוד ברור: הדרך שלכם לרווחים תהיה הרבה יותר יציבה אם תימנעו מהפסדים.

הפסדים בשוק ההון הם כמו רמזורים אדומים שעוצרים לנו את הנסיעה, הם מאטים אותנו ומכריחים אותנו "לחשב מסלול מחדש". אבל בדיוק כמו בכביש, מי שלוקח את הזמן, מתכנן מראש ונוסע לאט אבל בטוח – יגיע רחוק יותר.

המפתח הוא איזון בין תשואה לסיכון. בין מהירות לעקביות. המפתח הוא האיזון בין הרצון להרוויח לבין הצורך להימנע מהפסד כי בסופו של דבר: ההפסדים בשוק ההון משפיעים הרבה יותר חזק מאשר רווחים.

דילוג לתוכן