סוף החודש. האפליקציה של הבנק נמצאת על המסך הראשי של הטלפון, אבל אתם לא פותחים אותה.
"אבדוק אחרי שתיכנס המשכורת".
אני מכיר את התחושה הזאת. והיא עולה הרבה יותר כסף ממה שנדמה לכם, כי מה שלא מסתכלים עליו, לא משתפר.
את הרעיון הזה קיבלתי מספר שבכלל לא מדבר על כסף: "12 חוקים לחיים" של פרופסור לפסיכולוגיה בשם ג'ורדן פיטרסון (קריאה מומלצץ). שני הכללים הראשונים שלו מתאימים לכסף כמו כפפה ליד, ובמאמר הזה אני אראה לכם איך.
1. תעמדו זקופים (גם מול החשבון בבנק)
הכלל הראשון של פיטרסון הוא "תעמדו זקופים, עם הכתפיים לאחור". ולמרות השם, הוא פחות על יציבה ויותר על איך שאתם עומדים מול החיים (האם אתם מסתכלים למציאות בעיניים).
בכסף זה נראה ככה: מי שעומד זקוף פותח את החשבון, רואה את המינוס ומתחיל לטפל בו. מי שטומן את הראש בחול, סוגר את האפליקציה ומחכה שהבעיה תיעלם.
היא לא נעלמת. המינוס ממשיך לגבות ריבית, ההוראות קבע ממשיכות לרדת, ובעיה קטנה הופכת לבעיה גדולה.
מה שמעניין, זה שאנשים שמצליחים עם כסף לא בהכרח יודעים יותר. הם פשוט לא בורחים. הם לא נבהלים מכל ירידה בשוק ההון או מכל חודש קשה, ולכן הם מצליחים להתמיד לאורך שנים. כתבתי על זה עוד במאמר על הפסיכולוגיה של הכסף.
2. היום שבו הבנתי שאני בורח
אחרי הצבא הייתי המפרנס היחיד בבית. שכר דירה, הלוואת סטודנטים, רכב. הכסף נעלם עוד לפני שהספקתי לומר "ג'ק רובינסון". השיקים התחילו לחזור, והבנק סגר את הברז.
יום אחד, בעבודה, הגעתי לדירה בשכונת ג'סי כהן בחולון. גברת אחת רבה שם בטלפון על שלושה שקלים. שאלתי אותה למה, והיא ענתה: "אתה יודע למה יש לי הרבה כסף? בגלל שאני מתווכחת על שלושה שקלים".
זה תפס אותי. איך אני אנהל מיליון שקלים, אם אני לא מצליח לנהל 4,500 שקלים? באותו יום הבנתי שאף אחד לא יעשה את זה בשבילי. הייתי צריך לעמוד זקוף, לקחת אחריות וללמוד לנהל את הכסף שלי.
3. תטפלו בעצמכם כמו מישהו שאתם אחראים עליו
הכלל השני של פיטרסון הוא "תתייחסו לעצמכם כמו למישהו שאתם אחראים לעזור לו". ורוב האנשים עושים את ההפך.
אתם דואגים שלילדים יהיה חוג, שההורים יגיעו לרופא, שלחבר שנתקע יהיה טרמפ. אבל כשזה מגיע לכסף שלכם, פתאום אין זמן.
למשל, אם אח קטן שלכם היה מגיע אליכם עם מינוס בבנק, הייתם יושבים איתו, פותחים את הדפים ובונים איתו תוכנית. לא הייתם אומרים לו "עזוב, אחר כך".
אז למה לעצמכם אתם כן אומרים "אחר כך"?
4. מתחילים מהמספר שבאמת נכנס לחשבון
הדבר הראשון שאני עושה עם כל משפחה שאני מלווה, זה לראות לה איפה היא עומדת היום. בלי זה אין תוכנית. ממש כמו וויז. יצא לכם פעם לנווט בלי שהוא יודע מה נקודת ההתחלה שלכם? בדיוק.
מה עושים?
- מסתכלים על הנטו בתלוש משכורת (לא על הברוטו). אם אתם לא בטוחים מה כל שורה אומרת, הנה איך קוראים את התלוש משכורת שורה שורה.
- פותחים את כל החשבונות: עו"ש, כרטיסי אשראי, הלוואות, שיקים דחויים. הכל על השולחן.
- רושמים כמה יצא בחודש האחרון, ולאן.
למשל: המשכורת ברוטו היא 14,000 שקלים, אבל לחשבון נכנסים 11,000 שקלים. כל התוכנית נבנית על ה-11,000.
ותהיו כנים עם עצמכם. זה לא נעים, אבל אף אחד לא רואה את הדף הזה חוץ מכם (ואם אתם קוראים את זה מהטלפון, זה זמן טוב לפתוח את האפליקציה של הבנק). רוצים לעשות את זה כמו שצריך? יש לי תרגיל של 90 ימים שמראה לאן הולך כל שקל.
ואם נוח לכם לעשות את זה מהטלפון, בניתי אפליקציית תקציב כושר כלכלי. היא לא עושה את העבודה במקומכם: אתם רושמים את ההוצאות, כי הראש זוכר מה שהיד רושמת. האחריות נשארת אצלכם. ההרשמה בחינם.
רגע לפני שממשיכים. את הסיפור מג'סי כהן, ואיך יצאתי מהשיקים שחוזרים, כתבתי בספר שלי "כסף – איך לנצח את המשחק". זה ספר כלכלי עם הכי מעט מספרים שתראו, ונכתב בשביל מי שנלחץ רק מלחשוב על כסף. יש גרסה דיגיטלית ב-37 שקלים וגרסה מודפסת ב-78 שקלים.
5. תבנו תקציב כאילו הוא של מישהו שאתם אוהבים
מי שבונה תקציב למישהו שהוא אוהב, לא בונה לו תקציב של עונש. הוא משאיר מקום לבילוי, וגם דואג שיישאר משהו לעתיד.
מה עושים עם זה?
- משאירים בתקציב שורה לפנאי. בלי זה, התקציב לא מחזיק חודשיים.
- כשמשהו מתחשק ואין לו מקום בתקציב, התשובה היא "לא עכשיו", לא "לא". מגדירים לו יעד, חוסכים, ומשלמים עליו בתשלום אחד. זו הרגשה טובה מאוד.
- ולפעמים כן צריך להגיד "לא". מסיבה באמצע השבוע, כשלמחרת קמים לעבודה? ה"לא" הזה טוב גם לכיס וגם לבוקר שאחרי.
6. ומי דואג לכם בעוד 30 שנה?
החלק הזה הכי קל להזניח, כי הוא רחוק. קרן חירום, פנסיה, השקעות. "יש זמן".
מה עושים לגבי זה? מתחילים משתי שאלות.
- יש לכם קרן חירום שמספיקה לכמה חודשים של הוצאות? קורונה, חל"ת, מלחמה… זה קרה כבר להרבה משפחות בארץ. כתבתי מאמר שלם על כמה כסף באמת צריך בקרן חירום.
- אתם יודעים כמה תקבלו בפנסיה? כלל אצבע גס שאני משתמש בו: הנטו של היום כפול 0.7. מי שמקבל 11,000 שקלים נטו, יכול לצפות לקצבה של 7,700 שקלים בחודש, פחות או יותר. אבל הסכום הזה לא צמוד, ולפי קצב האינפלציה בארץ בשלושים השנים האחרונות, עד שתגיעו אליו הוא יכול להיות שווה בערך חצי. אפשר לחיות על 3,850 שקלים בחודש? זה לא חישוב מדויק, רק כיוון.
תחשבו על זה כמו טיפול לרכב. לא מחכים שהמנוע ייתקע. עושים טיפול כל עשרת אלפים קילומטר, ומתקנים את הרעש הקטן לפני שהוא הופך לתקלה יקרה.
ככה גם עם הכסף: אחוז קבוע כל חודש לחיסכון, ומבט על המטרות שלכם פעם בכמה זמן. ככה דואגים למישהו שאוהבים.
להאזנה לפרק המלא: 12 חוקים לחיים, חלק ראשון: תעמדו זקופים
מילות סיכום:
שני הכללים של פיטרסון אומרים בעצם אותו דבר: אף אחד לא יבוא לסדר לכם את הכסף. לא הבנק, לא המעסיק ולא המדינה.
מי שעומד זקוף מול המספרים, ודואג לעצמו כמו שהוא דואג לאחרים, כבר עשה את הצעד הכי קשה.
מה לעשות עכשיו?
- לפתוח היום את האפליקציה של הבנק ולהסתכל על היתרה. רק להסתכל.
- להוציא את התלוש משכורת האחרון ולרשום את הנטו.
- לרשום על דף את כל ההלוואות, הכרטיסים והשיקים.
- להירשם בחינם לתקציב כושר כלכלי ולהתחיל לרשום הוצאות כבר מהיום.
זו התחנה הראשונה במסלול כושר כלכלי: לראות את המצב כמו שהוא. כל המאמרים שעוזרים לראות את המצב כמו שהוא, מחכים לכם כאן.
ואם אתם רוצים שמישהו ייקח אתכם יד ביד מהצעד הזה והלאה, תירשמו לתוכנית כושר כלכלי שאני נותן בחינם.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.