אתם קמים בבוקר, הולכים לעבודה, מקבלים משכורת, ותוך שבוע היא כבר נעלמת. עוד חודש, עוד סיבוב, ואתם מרגישים שאתם רצים במקום.
מוכר?
רוב האנשים בטוחים שהבעיה היא כמה הם מרוויחים. תכלס, כמעט תמיד הבעיה היא משהו אחר לגמרי: הם לא באמת מבינים איך כסף עובד. בפוסט הזה נפרק את זה עד הסוף, דרך סיפור פשוט על אי בודד ושלושה אנשים רעבים. בסוף תבינו למה החיסכון שלכם, ולא המשכורת שלכם, הוא מה שקובע את העתיד.
הכסף הוא כלי, לא המטרה
בואו נתחיל מהעיקר. הכסף שלכם הוא כלי. הוא יכול לקחת אתכם כמעט לכל מקום שתרצו, אבל הוא לא יחליף אתכם בתור הנהג.
אנשים אוגרים כסף כאילו זו המטרה. היא לא. אתם לא רוצים שטרות, אתם רוצים את מה שהשטרות קונים: ביטחון, זמן, חופש לבחור. ברגע שמפסיקים לרדוף אחרי המספר ומתחילים לחשוב על הכלי, הכל משתנה.
אי בודד, שלושה אנשים ודג אחד ביום
על אי מרוחק חיו שלושה אנשים: אבי, בני וגולן. האי לא היה טרופי ולא היו בו הרבה אפשרויות. האוכל היחיד היה דגים, כולם באותו הגודל, וכל דג הספיק בדיוק לאדם אחד ליום אחד.
לא היה להם שום ידע טכנולוגי, אז הם דגו עם הידיים. מי שניסה פעם לתפוס דג עם הידיים יודע כמה זה קשה, ובאמת, כל אחד מהם הצליח לתפוס בדיוק דג אחד אחרי יום שלם של עבודה.
קמים בבוקר, דגים, אוכלים, הולכים לישון. וחוזר חלילה. אין חסכונות, אין הלוואות, אין השקעות. את כל מה שתפסו, אכלו מיד, אחרת היו גוועים ברעב.
וזה בדיוק המקום שבו רוב האנשים נמצאים היום. מרוויחים, מוציאים הכל, ומתעוררים למחרת בדיוק באותה נקודה.
איך נולד הנכס הראשון בעולם
לילה אחד אבי שכב להסתכל על הכוכבים וחשב על כל מה שהיה רוצה בחיים. אבל איך משיגים משהו כשכל היום הולך רק על לא לגווע מרעב?
ואז נפל לו האסימון. הוא המציא כלי, קרא לו רשת. למחרת, במקום לדוג, הוא בילה את כל היום בקילוף קליפות עצים והכנת חוטים. בני וגולן צחקו עליו. בערב הם הלכו לישון שבעים, ואבי הלך לישון רעב.
אבל למחרת הרשת עבדה. תוך חלק מהיום אבי תפס יותר דגים משניהם ביום שלם, ופתאום היה לו גם עודף וגם זמן פנוי.
זה בדיוק מה שנקרא השקעה. לצרוך פחות היום, לקחת סיכון מחושב, כדי לייצר נכס שיעבוד בשבילכם מחר. הרשת של אבי היא הנכס הראשון של האי.
איך עושים את זה אצלכם?
- מפרישים חלק מהעודף החודשי במקום לצרוך אותו.
- לוקחים סיכון מחושב, לא הימור פראי.
- מכוונים את הכסף לבנות נכס שמייצר עוד כסף, לא עוד חפץ.
למשל: אם נשארים לכם 800 שקל בסוף החודש, זה הרשת שלכם. אתם יכולים לבזבז אותם, או להפוך אותם לכלי שיעבוד בשבילכם. אם אתם עוד לא בטוחים איך מתחילים, יש לי מדריך מלא לצעדים הראשונים בהשקעות.
עודף הייצור הוא עמוד השדרה של כל כלכלה
הדגים העודפים שאבי צבר הם עמוד השדרה של כלכלה בריאה. לפני הרשת לא היו חסכונות באי. עכשיו יש עודף, ואת העודף אפשר לשמור, להלוות או להשקיע.
החיסכון שלכם הוא בדיוק אותו עודף ייצור. זה מה שמאפשר לכם לקחת סיכונים, לפתוח עסק, להפוך למשקיעים. מי שמודד בריאות כלכלית לפי כמה אנשים מבזבזים, ולא כמה הם חוסכים, מסתכל על זה הפוך.
דוגמה קטנה שתמחיש: אם מישהו ימכור לחבר שלו צנצנת אוויר במיליון שקל, המשק לא נהיה עשיר יותר. בזבוז זה לא צמיחה. מה שקובע זה כמה שומרים, כי החיסכון הוא מה שמאפשר לבנות. בשביל להגדיל את העודף הזה, כדאי גם לעבוד על הצד השני של המשוואה, ההכנסה. כתבתי על זה בפוסט על הסוד להגדלת התזרים.
הסיפור של אבי הוא רק ההתחלה. את כל השיטה, איך כסף עובד באמת ואיך משתמשים במערכת לטובתכם, כתבתי בספר שלי "כסף – איך לנצח את המשחק". אפשר לקחת אותו בגרסה דיגיטלית ב 37 שקלים ולהתחיל לקרוא עוד היום, או בעותק פיזי. זה הצעד הראשון בדרך מלהיות מי שרודף אחרי הכסף, למי שהכסף עובד בשבילו.
הלוואה טובה מול הלוואה רעה
אחרי שבני וגולן ראו שהרשת עובדת, הם ביקשו מאבי הלוואה. וכאן מתחיל החלק המעניין.
אם הם לוקחים את הדגים כדי לצאת לחופש, כדי לצרוך, הם בבעיה. הם עדיין תופסים דג אחד ביום, אז איך יחזירו? הם יישארו רעבים חודשים ויחזרו לאותה נקודה. אבל אם הם לוקחים את ההלוואה כדי לבנות רשת משלהם, זה משנה הכל. עכשיו ההלוואה מגדילה את היכולת שלהם להרוויח, וגם הם וגם אבי יוצאים מורווחים.
הלוואה היא לא טובה או רעה מצד עצמה. יש רק שאלה אחת: לקחתם אותה כדי לצרוך או כדי לייצר? הלוואה שמגדילה את היכולת שלכם להרוויח, מצוינת. הלוואה שרק מממנת בזבוז, מסוכנת.
אגב, זה בדיוק מה שקורה כשממשלות ובנקים מרכזיים דוחפים הלוואות זולות למי שלא באמת יכול להחזיר. הכסף הקל הזה מגיע עם מחיר, ולרוב הוא נגבה מכולנו דרך אינפלציה. וכשכבר יש חובות, השאלה איך נפטרים מהם בחוכמה, על זה כתבתי במדריך לפירעון חובות.
למה חיסכון הוא ההבדל בין חיים למוות
שבוע אחרי הסיפור הזה, בני וגולן חטפו שפעת ולא הצליחו לדוג במשך שבוע שלם. בלי חסכונות, זה מצב מסכן חיים.
אבי שרד כי היו לו דגים שמורים. החיסכון שלו היה, פשוטו כמשמעו, ההבדל בין חיים למוות של כלכלת האי.
בדיוק כמו שבטבע יש ארבע עונות, יש גם עונות כלכליות. מי שאין לו מטרייה עתיד להירטב בחורף. השבוע שבו לא תוכלו לעבוד, מסיבה כזו או אחרת, יגיע. השאלה היחידה היא אם תהיה לכם מטרייה כשירד הגשם. זו בדיוק הסיבה שקרן חירום היא לא מותרות, היא הבסיס. אם עוד אין לכם אחת, הנה המדריך ליצירת קרן חירום.
אז מה כל זה אומר עליכם?
הסיפור של אבי הוא לא על דגים. הוא עליכם.
כל חודש אתם מייצרים "דגים", והשאלה הגדולה היא מה אתם עושים עם העודף. אם תצרכו הכל, תישארו לתפוס ביד. אם תשמרו קצת ותבנו נכסים, הכסף יתחיל לעבוד בשבילכם. לא כמה אתם מרוויחים קובע, אלא כמה אתם שומרים ומה אתם עושים עם העודף.
רוצים להתחיל בלי לשלם שקל? יש לי תוכנית כושר כלכלי בחינם, שתיקח אתכם צעד אחרי צעד. משאירים מייל ומתחילים.
מילות סיכום
כסף הוא כלי, לא מטרה. עודף ייצור, כלומר חיסכון, הוא מה שמפריד בין מי שרץ במקום כל החיים למי שבונה לעצמו עתיד. אבי לא היה חכם יותר מבני וגולן, הוא פשוט הבין את זה מוקדם ופעל.
מה לעשות עכשיו?
- תבדקו כמה באמת נשאר לכם בסוף החודש. זה עודף הייצור שלכם.
- תפתחו קרן חירום קטנה, המטרייה שלכם לימים הגשומים.
- תפנו חלק מהעודף להשקעה, לא לבזבוז.
- תלמדו איך המערכת עובדת, כדי לשחק אותה לטובתכם.
רוצים לשמוע את הסיפור המלא של אבי והרשת, עם כל הפרטים והדוגמאות? להאזנה לפרק המלא בפודקאסט.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר. אז קחו היום צעד קטן אחד לכיוון הכושר הכלכלי שלכם, ותנו לזמן לעבוד לטובתכם.