איך להשקיע באופן אוטומטי?

החלטתם שהשנה אתם מתחילים להשקיע. פתחתם את האפליקציה של ההשקעות, הסתכלתם על המסך, ראיתם ירידה של 3% ואמרתם לעצמכם: נחכה שבוע, שהשוק יתייצב.

עבר שבוע. השוק עלה. אמרתם: עכשיו זה יקר, נחכה לתיקון.

עברו שלושה חודשים, והכסף עדין יושב בחשבון.

אני אגיד לכם את האמת הלא נעימה: התשואה שלכם לא נקבעת מזה שהחלטתם להשקיע, היא נקבעת מזה שאתם מפסיקים להחליט. כל פעם שאתם צריכים להחליט שוב אם להשקיע החודש, אתם פותחים לעצמכם עוד דלת יציאה. מי שמשקיע באופן אוטומטי מונע את זה.

אז בואו נעשה סדר. בפוסט הזה נהפוך את ההשקעה שלכם מהחלטה חודשית חוזרת, למכונה משומנת (גם כשאתם עסוקים, גם כשאתם מפוחדים, וגם כשהחדשות לא טובות).

כי בואו נהיה כנים: כוונה היא דבר יפה, אבל עם כוונות לא הולכים לסופר. יריב (הפחד או הדחיינות) שחוזר כל חודש, בסוף ינצח.

אוטומציה לא הופכת אתכם לחכמים יותר, היא פשוט מונעת מכם להתערב. אין החלטה חודשית, אין טעות חודשית.

וזה בדיוק מה שמפריד בין מי שיש לו תיק השקעות אחרי עשר שנים לבין מי שיש לו סיפור לנכדים על איך הוא כמעט והצליח.

צעד ראשון: לקבוע סכום שלא ישבור אתכם

הטעות הכי נפוצה של מתחילים היא לקבוע סכום גבוה מדי מהתלהבות של שבוע ראשון, ואז לבטל את ההוראה בחודש השלישי. סכום קטן שמחזיק עשר שנים שווה יותר מסכום גדול שמחזיק שלושה חודשים.

איך עושים את זה?

• תסתכלו על שלושת החודשים האחרונים ותראו כמה באמת נשאר בסוף החודש, לא כמה אתם מקווים שנשאר.
• קחו 70 אחוז מהמספר הזה. ה-30 אחוז שנשארו הם כרית הביטחון שתמנע מכם לבטל את ההוראה.
• אם אתם לא יודעים מה הסכום, אין מה לנחש. מי שלא עוקב אחרי ההוצאות שלו עוד לא יודע כמה פנוי לו, ולשם בדיוק נבנתה אפליקציית תקציב כושר כלכלי (ההרשמה חינם).
• תעלו את הסכום פעם בשנה, או בכל פעם שהמשכורת עולה. לא באמצע החודש כשאתם במצב רוח טוב.

דוגמה: אם נשאר לכם בממוצע 1,400 שקלים בסוף החודש, תתחילו ב-1,000 ולא ב-1,400. אתם רוצים הוראת קבע שתשרוד חודש גרוע, לא כזו שמתאימה בדיוק לחודש מושלם.

צעד שני: להחליט פעם אחת לאן הכסף הולך

אוטומציה עובדת רק אם ההחלטה כבר בוצעה. אם כל חודש אתם שוקלים מחדש איזה מוצר לקנות, פשוט החלפתם פחד אחד בפחד אחר. תבחרו מסלול אחד פשוט, כזה שתוכלו להסביר במשפט לחבר.

איך עושים את זה?

• תבחרו חשיפה רחבה ומשעממת ולא רשימה של עשר מניות שאתם צריכים לעקוב אחריהן.
• תוודאו שעלויות הקנייה לא אוכלות את הסכום החודשי שלכם. כשהסכום קטן, דמי קנייה גבוהים אוכלים לכם חלק משמעותי מההפקדה.
• תכתבו לעצמכם בשורה אחת מה קניתם ולמה. זה המסמך שיציל אתכם בפעם הראשונה שהשוק ירד 20 אחוז.
• לא בטוחים איך בכלל פותחים חשבון ומבצעים את הקנייה הראשונה? יש לי על זה מדריך שלם למי שמתחיל להשקיע.

ולפני שאתם קונים, שווה לעבור על שבעה דברים שכדאי לסגור לפני הקרן הבאה. עדיף לבדוק אותם פעם אחת בהתחלה מאשר לגלות אותם אחרי שלוש שנים.

רגע לפני שתגדירו את ההוראה. הסיבה שאנשים מבטלים הוראת קבע היא לא השוק, זה שהם לא באמת מבינים מה הם קנו. מה שלא מבינים, מוכרים בפאניקה. בקורס ההשקעות שלי אני עובר איתכם על זה מההתחלה: איך בנוי שוק ההון, איך בוחרים מה לקנות, ואיך מחזיקים גם כשהכל אדום. זה ההבדל בין מישהו שמשקיע לבין מישהו שמהמר ומקווה.

צעד שלישי: הוראת קבע, ואחר כך לא נוגעים

כאן זה הופך למערכת. הוראת קבע מהבנק בתאריך קבוע, ואז קנייה בהוראת קבע. לא לפי תחושה, לא לפי כותרת בחדשות.

איך עושים את זה?

• תקבעו תאריך שהוא קרוב ליום המשכורת (כי כסף שמחכה בחשבון שבועיים מוצא לעצמו תפקידים אחרים).
• אם הברוקר שלכם מאפשר קנייה אוטומטית, תפעילו אותה. אם לא, תשימו תזכורת חודשית קבועה ותתייחסו אליה כמו תשלום חשבון חשמל.
• תמחקו את האפליקציה מהמסך הראשי בטלפון. ברור שכן, זה נשמע קטנוני, אבל מה שלא רואים פחות מתעסקים איתו.
• תבדקו את התיק פעם בחצי שנה. יותר מזה, אתם פותחים את הדלת לחרדה שתגרום לכם לעשות טעויות.

דוגמה להמחשה: 1,000 שקלים בחודש, 20 שנה, בתשואה ממוצעת של 7 אחוז בשנה. הפקדתם 240 אלף שקלים, ובסוף התקופה אתם באזור של 520 אלף. המספר הזה לא בא מחוכמה, הוא בא מזה שלא פספסתם חודשים. (זו המחשה בלבד, אף אחד לא מבטיח תשואה.)

מה עושים כשהשוק אדום?

כלום. זה כל השלב. הוראת קבע בשוק יורד היא כל הפואנטה: אותו סכום קונה לכם יותר יחידות כשהמחיר נמוך.

על זה בדיוק מדובר במיצוע, וגם בפוסט על למה לפעמים ההחלטה הכי טובה היא לא לעשות כלום. תכלס, רוב הנזק בתיקים של אנשים נגרם מפעולה, לא מחוסר פעולה.

ואם אתם חוששים שהתחלתם בתקופה הלא נכונה, שווה לקרוא על הזמן המסוכן ביותר להתחיל להשקיע. רמז: זה לא מה שאתם חושבים.

איך יודעים שזה עובד?

בשנה הראשונה התשואה היא רעש, היא לא אומרת כלום. המדד היחיד שמעניין בהתחלה הוא רצף: כמה חודשים ברצף הכסף נכנס בלי שנגעתם.

שישה חודשים ברצף זה הישג. עשרים וארבעה חודשים ברצף זה כבר הרגל שלא תוותרו עליו.

אני מעדיף את מי שהשקיע 600 שקלים בחודש ולא החמיץ אף חודש, על מי שהשקיע 3,000 פעמיים ואז נעלם.

טעות להימנע ממנה

המילים "החודש אני מדלג" הן הסדק שדרכו הכל נשפך. חודש אחד שדילגתם, מלמד אותכם שאפשר לדלג. ואז זה שניים, ואז זה כבר לא מערכת, זה תלוי במצב רוח.

אם חודש אחד באמת לחוץ, תורידו את הסכום במקום לבטל את ההוראה. גם 300 שקלים זה בסדר. לא הסכום הוא מה שחשוב כאן, אלא שלא נשבר הרצף.

ואם אתם מגלים שאתם מורידים את הסכום כל חודש באופן קבוע, הבעיה שלכם היא לא ההשקעות אלא התזרים, וזה שלב אחר במסלול כושר כלכלי.

אנשים מחפשים בהשקעות את הפעולה החכמה, ומפספסים שהעבודה האמיתית היא להוציא את עצמם מהתמונה. אוטומציה היא הדרך להשקיע גם בחודשים שבהם לא היה לכם כוח להיות משקיעים.

ככה זה נראה: החלטה אחת בהתחלה, ואחרי זה שנים של כלום. משעמם? מאוד. עובד? ברור שכן.

המאמר הזה שייך לשלב 6: השקעות במסלול כושר כלכלי, אחרי שיש כבר תקציב, קרן חירום וחובות יקרים מסודרים.

מה לעשות עכשיו?

1. תקבעו עכשיו את הסכום החודשי, לפי שלושת החודשים האחרונים ולא לפי מה שהייתם רוצים.
2. תגדירו הוראת קבע לתאריך שאחרי המשכורת, ותקבעו תזכורת חודשית לקנייה.
3. תורידו את מדריך ההשקעות החינמי שלי ותעברו עליו לפני הקנייה הראשונה.
4. תאזינו לפרק המלא על הדרך הכי מהירה להתעשר בשוק ההון בפודקאסט. הוא בדיוק על זה: הפעולה המיותרת היא מה שעולה לכם כסף.
5. רוצים את כל התמונה מסודרת מההתחלה? הספר קיים בגרסה דיגיטלית וגם בעותק מודפס.

תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.

אם אתם רוצים להגיע לשלב ההשקעות עם בסיס מסודר, תתחילו מתוכנית כושר כלכלי החינמית ותבנו את הבסיס צעד אחרי צעד.