אתם יודעים שאתם צריכים לעשות את זה. להחליף עבודה, לבקש העלאה, לפתוח סוף סוף את חשבון ההשקעות שאתם דוחים כבר שנה. אבל משהו עוצר אתכם. אז נשארים במקום, כי זה מוכר, וכל השאר פשוט מפחיד.
וזה לא אומר שאתם עצלנים או חלשים. זה הראש שלנו, שבנוי להעדיף את המוכר על פני הלא נודע. כולנו ככה.
בפוסט הזה אני רוצה לדבר על אזור הנוחות. למה כולנו נתקעים בו, כמה הוא עולה לנו, ואיך יוצאים ממנו בלי לקפוא מפחד. ותכלס, זה קשור לכסף שלכם הרבה יותר משנדמה לכם.
למה כל כך קשה לנו לזוז
שינויים הם חלק מהחיים, בין אם בא לנו ובין אם לא. העולם משתנה כל הזמן. כשהמציאו את מכונת התפירה, אנשים פחדו שזה ייצר אבטלה. כשהגיע פס הייצור, אותו פחד בדיוק. היום זה תורו של ה-AI. שינוי כמעט תמיד מגיע עם קצת פחד.
רוב האנשים משנים משהו רק כשהכאב של להישאר גדול יותר מהכאב של לזוז. תחשבו על זה: לא עוזבים עבודה שהורגת אתכם עד שכבר ממש אי אפשר. 98% מהאנשים עובדים ככה.
אבל אתם קוראים את זה עכשיו, וזה כבר אומר משהו. אתם ה-2 אחוז שאומרים לעצמם "לא טוב לנו פה, ומגיע לנו יותר". אז בואו נדבר איך.
חמש שנים תקוע, ו-10 כישלונות
אני אתן לכם דוגמה חיה. אני. במשך חמש שנים עבדתי בשמאות מקרקעין, מפרנס יחיד, בשכר מינימום. חמש שנים.
המבחן הסופי של מועצת שמאי המקרקעין מתקיים פעם בחצי שנה. ניגשתי אליו עשר פעמים, ונכשלתי עשר פעמים. אנשים שאני לימדתי את החומר עברו לפניי, ואני, שידעתי אותו יותר טוב מהם, נשארתי מאחור. קשה לתאר מה זה עושה לביטחון העצמי. הכאב והלחץ היו כאלה שאין לי מילים לתאר אותם, וזה אומר משהו כשזה בא ממישהו שכתב ספר.
רק בדיעבד הבנתי: שמאות מקרקעין הייתה אזור הנוחות שלי. אחרת איך מסבירים שבן אדם עם תואר ראשון, שמרוויח שכר מינימום, בוחר להישאר באותו תפקיד בלי לחפש שום דבר אחר? נשארתי כי זה היה מוכר. וזה עלה לי ביוקר, שנים.
"יש לי הרבה כסף כי אני מתווכחת על 3 שקלים"
את השיעור הראשון שלי על כסף קיבלתי דווקא בעבודה הזאת. עשיתי שמאות לדירה בשכונת ג'סי כהן בחולון, והייתה שם אישה מבוגרת שהתווכחה בטלפון על 3 שקלים. שאלתי אותה, קצת בחוצפה, למה היא מתווכחת על 3 שקלים אם יש לה כמה דירות. היא ענתה לי משפט שאני לא אשכח: "אתה יודע למה יש לי הרבה כסף? כי אני מתווכחת על 3 שקלים".
אפשר להגיד שזה לא שימוש יעיל בזמן שלה. אבל העיקרון הוא זהב. היא לימדה אותי שבלי שליטה על ההוצאות הקטנות, אין שליטה על הגדולות. איך אני אנהל מיליון שקל אם אני לא מסוגל לנהל 4,000? זו בדיוק המחשבה שמפרידה בין מי שנשאר עני למי שמתעשר, וכתבתי עליה בהרחבה במדריך על 10 ההרגלים של אנשים עשירים.
אנשים אמרו לי שהיה לי מזל שפגשתי אותה. אבל האמת? לכולנו יש אנשים כאלה בחיים. עצם זה שאתם קוראים את זה עכשיו זה בדיוק אותו דבר. המידע פה, מולכם.
הסיפור של אלכס, וההזדמנות שברחה
יש מישהו שאני מכיר, בואו נקרא לו אלכס (שם בדוי, סיפור אמיתי). אלכס עבד כנציג שירות לקוחות, תפקיד שהוא לא אהב. יום אחד חבר קרוב הציע לו תפקיד מכירות בקומבינה: טלפון חברה, רכב חברה, ומשכורת בסיס כפולה, ועוד עמלות על המכירות. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להגיד כן.
ואלכס? "אני צריך לחשוב על זה… אני לא בטוח שזה מה שאני רוצה… אני לא אוהב מכירות". הוא התמהמה. כשהחליט סוף סוף לתת לזה צ'אנס, התפקיד כבר אויש.
לאלכס הייתה הזדמנות, והוא לא ניצל אותה. הוא לא ידע מה הוא רוצה, אז פחד לזוז. אחר כך הוא כן ידע: הוא ידע שהוא מתחרט. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן לזוז, שווה לקרוא מתי הזמן הנכון לחפש עבודה חדשה, ואם אתם ממש על הגבול, יש לי כאן שש סיבות למה כדאי לעזוב את העבודה (וגם סיבות למה לא).
למה אי אפשר לקחת מסוק לפסגת האוורסט
אולי אתם שואלים, אם ההזדמנות טובה, למה לא פשוט לקפוץ עליה? תנו לי לספר לכם על מטפסי הרים.
כולם רוצים להיות בפסגה, אבל לא כולם רוצים לטפס. נניח שמישהו משלם למסוק שייקח אותו ישר לפסגת האוורסט. ברגע שהוא יצא מהמסוק, סביר שהוא יתעלף, כי הגוף שלו לא רגיל לרמות החמצן שם למעלה. מטפסים אמיתיים עולים קצת, יורדים, נחים, ושוב. ככה הגוף מתרגל, ורק ככה מגיעים לפסגה בשלום.
הדרך עצמה היא זו שבונה אותנו. קחו נציג שירות לקוחות. הוא מתמודד עם בעיות ברמה מסוימת. עולה לראש צוות, פתאום צריך גם לתכנן משמרות. עולה למנהל מוקד, צריך לתכנן תקציב, גיוסים, פיתוח עובדים. כל שלב מכין אותו לשלב הבא. אם תיקחו נציג שירות ותמנו אותו מחר למנכ"ל, הוא יתעלף בתפקיד, בדיוק כמו המטפס שלקח מסוק.
זה מה שקרה לי. הקושי הכלכלי והמסע ללמוד על כסף הכריחו אותי לרכוש ידע וכישורים שלא היו לי. המסע שינה את מי שאני. אחד הדברים שלמדתי בדרך הקשה: הצלחה כלכלית הולכת יד ביד עם התפתחות אישית. אי אפשר אחת בלי השנייה.
רגע לפני שממשיכים. כל מה שאני מלמד פה, על כסף, על הרגלים, ועל איך יוצאים מהמקום שאתם תקועים בו, יושב מסודר בספר שלי "כסף איך לנצח את המשחק". כתבתי אותו בשביל מי שלא יודע כלום על כסף ורוצה להתחיל מאפס. יש גרסה דיגיטלית ב-37 שקל, וגרסה מודפסת ב-78. תכלס, זו ההשקעה הכי זולה שתעשו בעצמכם השנה.
תתחילו מ"למה"
הדבר הראשון שצריך כדי לא להישאר תקועים זה מוטיבציה. ומוטיבציה אמיתית מתחילה בשאלה אחת פשוטה: למה?
אני רציתי כסף. אבל למה? כדי שיהיה לי ביטחון כלכלי. ולמה רציתי ביטחון כלכלי? כדי שתהיה לי איכות חיים בלי לחץ, ואפשרות לראות עולם. ככל שחפרתי עמוק יותר ב"למה" שלי, הגעתי לרובד שנתן לי כוח לזוז. פתאום הבנתי שיש עוד דרכים להשיג את מה שרציתי, לא רק להיות שמאי.
איך עושים את זה?
- קחו מטרה שאתם רוצים, ותשאלו את עצמכם "למה אני רוצה את זה?"
- על כל תשובה, תשאלו שוב "ולמה זה חשוב לי?"
- תמשיכו לחפור ארבע חמש פעמים, עד שתגיעו למשהו שבאמת נוגע בכם.
ה"למה" העמוק הזה הוא מה שיחזיק אתכם גם כשתיפלו בדרך. הוא המפה שלכם.
התרגיל: תכתבו חוזה עם עצמכם
זה תרגיל קטן ששינה לי את החשיבה, ואני רוצה שתעשו אותו.
- תפנו חצי שעה בסוף היום, שבו בשקט, ותדמיינו מה הייתם רוצים בחיים.
- קחו את התמונה הזאת ותכתבו אותה על דף, כאילו שכבר השגתם אותה. למשל: "אני כל כך שמח שיצאתי מהמינוס והתקדמתי בעבודה. ההרגשה שאין לי חובות ממלאת אותי בסיפוק".
- מה שכתבתם, זו המטרה שלכם. תקראו אותה כל בוקר וכל לילה. תשימו פתק בכיס ותקראו אותו במהלך היום.
בהתחלה זה ירגיש קצת מטופש, אולי אפילו כאילו אתם משקרים לעצמכם. אבל מה שאתם באמת עושים זה לתכנת את המוח. לאט לאט, בלי לשים לב, תתחילו לאמץ התנהגויות שמקדמות אתכם למטרה. אם בא לכם לעשות את זה כמו שצריך, יש לי מדריך שלם לקביעת מטרות ויעדים שייקח אתכם צעד צעד.
מה לעשות עכשיו?
- תזהו איפה אתם תקועים באזור הנוחות, ומה זה עולה לכם באמת.
- תחפרו ב"למה" שלכם עד שתגיעו למשהו שמניע אתכם.
- תכתבו לעצמכם חוזה, ותקראו אותו כל יום.
- כשמגיעה הזדמנות, אל תתמהמהו כמו אלכס. תזוזו.
רוצים להתחיל לבנות את השריר הזה בלי לשלם שקל? הצטרפו לתוכנית כושר כלכלי בחינם וקבלו את הכלים הראשונים ישר למייל. ואם אתם מרגישים שאתם צריכים מישהו שילווה אתכם אישית בדרך, אפשר להגיש מועמדות לליווי אישי.
רוצים לשמוע את כל הסיפור בקול שלי? להאזנה לפרק המלא באתר הפודקאסט.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.