נכנס לחשבון סכום שלא היה שם קודם. בונוס, כסף שהשתחרר, או פשוט כמה שנים של חיסכון שהצטברו סוף סוף למשהו רציני. ומגיעה ההתלבטות: לשפוך את זה על המשכנתא, או לפתוח חשבון מסחר ולקנות קרן סל.
רוב האנשים ניגשים לזה כמו לתחרות. כמה ריבית משלמים על המשכנתא, כמה השוק עשה בממוצע לאורך עשרות שנים, ומי מהשניים גדול יותר. השוואה נוחה, אפשר לעשות אותה על מפית, והיא כמעט תמיד מטעה.
ההחלטה הזאת היא לא בין שני אחוזים. היא בין ודאות לאפשרות, בין כסף נזיל לכסף שנעול בקירות, ובין שקט נפשי לתוחלת צמיחה גבוהה יותר. זה נכון היום, זה יהיה נכון בעוד חמש שנים, וזה נכון גם כשהריביות בעולם נראות אחרת לגמרי.
זה בדיוק אותו שריר שתרגלנו בפוסט על מה לעשות עם 20,000 שקלים. השאלה הראשונה היא אף פעם לא מה לקנות.
חיסכון ודאי מול תשואה שאולי תגיע
כשאתם פורעים חלק מהמשכנתא אתם קונים דבר אחד: ריבית שלא תשלמו. הסכום ידוע, התאריך ידוע, ואף אחד לא יכול לקחת לכם אותו בחזרה. זו תשואה ודאית בגובה הריבית שלכם.
כשאתם קונים קרן סל אתם קונים תוחלת. בממוצע, לאורך עשרות שנים, מניות עשו יותר מריבית משכנתא. אבל בממוצע לאורך זמן זו לא הבטחה, זה טווח. ובתוך הטווח הזה יש גם שנים שבהן הכסף שווה פחות ממה ששמתם.
למשל: למי שיש מסלול משכנתא עם ריבית גבוהה יחסית, פירעון שלו הוא תשואה ודאית ויפה. למי שיש מסלול זול במיוחד, הפירעון קונה תשואה ודאית נמוכה, ואז ההימור על השוק נראה פתאום הרבה יותר הגיוני. אותה משפחה, שני מסלולים, שתי החלטות הפוכות.
לפני שמשווים אחוזים, תפתחו את לוח הסילוקין
הריבית על המשכנתא היא לא מספר אחד. משכנתא ישראלית טיפוסית בנויה מכמה מסלולים, וכל אחד מהם מתנהג אחרת לגמרי. יש כאלה שכדאי לפרוע ראשונים, ויש כאלה שחבל לגעת בהם בכלל.
אז מה עושים?
- תבקשו מהבנק דוח יתרה לסילוקין. הוא מפרק את המשכנתא למסלולים ומראה כמה נשאר בכל אחד.
- תבדקו מה צמוד למדד ומה לא. ההצמדה היא עלות אמיתית שלא מופיעה בשורת הריבית.
- תבדקו כמה שנים נשארו. פירעון בשנים האחרונות של הלוואה חוסך הרבה פחות ריבית מפירעון בהתחלה, כי רוב הריבית כבר שולמה.
- תבררו את עלות היציאה לפני שאתם מעבירים שקל אחד.
עמלת פירעון מוקדם היא עולם רגולטורי בפני עצמו, והכללים והמספרים שם משתנים מדי כמה שנים. אז אל תסתמכו על סכום ששמעתם מחבר. העיקרון פשוט: ממסלולים מסוימים אפשר לצאת כמעט בחינם, ומאחרים היציאה עולה כסף, תלוי בפער בין הריבית שלכם לריבית בשוק היום. את הכללים המעודכנים תמצאו בעמוד עמלות הפירעון המוקדם של כל זכות, ואת המספר המדויק שלכם רק מול הבנק.
כסף שנכנס לקירות לא יוצא מהם בקלות
זה החלק שרוב ההשוואות מפספסות. שקל שהשקעתם בקרן סל אפשר למכור ולראות אותו בחשבון תוך ימים ספורים. שקל ששמתם על המשכנתא נעלם לתוך הבית.
הבית לא יחזיר לכם אותו כשתצטרכו. אם תרצו את הכסף בחזרה תצטרכו למחזר, לקחת הלוואה חדשה, או למכור. שלוש הדרכים האלה עולות כסף, לוקחות זמן, ותלויות במצב שלכם באותו רגע. וזה בדיוק הרגע שבו אנשים צריכים כסף: כשמשהו משתבש.
למשל: משפחה ששמה 80,000 שקל על פירעון מוקדם ונשארה בלי קרן חירום עשתה מהלך שנראה אחראי מאוד, ומרגיש נורא בחודש שבו הרכב מתקלקל והמקרר מחליט להצטרף. אם אתם עוד לא בטוחים כמה צריך לשמור בצד, יש לנו פוסט שלם על גודל קרן החירום.
אם הגעתם עד לכאן והתחושה היא "אני מבין את השאלה, אני פשוט לא יודע לענות עליה על הכסף שלי", זה בדיוק מה שקורס ההשקעות נועד לפתור. הוא לוקח אתכם מהשלב של מה זו בכלל קרן סל, עד לשלב שבו אתם מחליטים לבד ובלי לשאול אף אחד. קורס ההשקעות נמצא כאן.
כמה תנודתיות התזרים שלכם באמת יכול לספוג
לפני שמדברים על תשואה, צריך לדבר על יכולת ספיגה. משק בית עם הכנסה יציבה, קרן חירום מסודרת ואפס חובות יקרים יכול להרשות לעצמו לראות תיק יורד ולא לעשות כלום. משק בית שכל חודש נגמר בדיוק בסימן שאלה לא יכול, גם אם המתמטיקה אומרת שהוא צריך.
ויש כאן צד שכמעט לא מדברים עליו, וזה ההחזר החודשי. פירעון מוקדם יכול לקצר את תקופת ההלוואה או להקטין את ההחזר. הקטנת ההחזר מורידה לכם התחייבות קבועה מהצוואר, וזה שווה משהו אמיתי, גם אם באקסל זה נראה פחות משתלם.
מחקר של חטיבת המחקר בבנק ישראל בחן איך העלאות ריבית משפיעות על משקי בית עם משכנתאות, ומצא שדווקא מי שהיה חשוף יותר למסלולים משתנים צמצם את הצריכה שלו בצורה חדה יותר. במילים אחרות, ההחזר החודשי הוא לא רק עוד שורה בתקציב. הוא מה שקובע כמה מקום תמרון נשאר לכם כשהתנאים בחוץ משתנים.
יכול להיות שכבר יש לכם יותר מדי נדל"ן
תעצרו רגע ותשאלו: כמה מההון של משק הבית שלכם כבר יושב בדירה אחת? אצל הרבה משפחות בישראל התשובה היא רוב ההון, לפעמים כמעט כולו. הדירה, המשכנתא, ולפעמים גם ההורים שעזרו במקדמה, הכל תלוי בשוק אחד, במדינה אחת, בנכס אחד.
פירעון מוקדם לא מפזר את הסיכון הזה, הוא מעמיק אותו. קרן סל עולמית עושה בדיוק ההפך: היא לוקחת את הכסף שלכם ומפזרת אותו על אלפי חברות בעשרות מדינות. זו לא סיבה אוטומטית להשקיע, אבל זו סיבה מצוינת להפסיק להסתכל על ההחלטה הזאת כאילו היא רק שאלה של אחוזים.
למשל: זוג שכל ההון שלו הוא דירה בפריפריה ותיק פנסיה קטן נמצא במצב שונה לגמרי מזוג עם אותה דירה בדיוק, אבל גם עם תיק השקעות וקרן השתלמות מסודרת. לראשון פיזור שווה יותר. לשני, אולי דווקא השקט של משכנתא קטנה יותר.
אותו סכום, שני זוגות, שתי תשובות
2 זוגות עם 100,000 שקלים.
הזוג הראשון: רוב המשכנתא שלהם במסלולים משתנים, ההחזר החודשי כבר קפץ פעמיים בשנתיים האחרונות, וכל העלאה נוספת מורגשת בבית. הם לא ישנים טוב. בשבילם פירעון חלקי הוא לא רק חיסכון בריבית, הוא הורדת לחץ מהמערכת. גם אם קרן סל היתה עושה יותר בממוצע, הם קונים כאן משהו שהממוצע לא נותן.
הזוג השני: כל המשכנתא שלהם בריבית קבועה נמוכה שננעלה לפני שנים, ההחזר לא זז ולא יזוז, יש קרן חירום ואין חובות אחרים. אצלם פירעון מוקדם קונה תשואה ודאית קטנה מאוד, ולפעמים גם משלם עמלה על הזכות לעשות את זה. הכסף הזה עובד הרבה יותר טוב בשוק.
אותו סכום, אותה שאלה, ושתי תשובות נכונות. מי שנותן לכם תשובה גורפת בלי לשאול איך המשכנתא שלכם בנויה, פשוט לא ענה על השאלה.
שלוש תשובות נכונות, לא אחת
בסוף יש שלוש אפשרויות, וכולן לגיטימיות.
- לפרוע. כשהריבית על המסלול גבוהה, כשההחזר לוחץ, או כשהשקט שווה לכם יותר מהתוחלת.
- להשקיע. כשהמשכנתא זולה ויציבה, יש קרן חירום, אין חובות יקרים, והכסף הזה לא נחוץ בשנים הקרובות.
- לחלק. חלק לפירעון, חלק לשוק. מוריד קצת לחץ ומשאיר קצת פיזור.
רק שימו לב לדבר אחד. חלוקה היא לפעמים חוכמה ולפעמים בריחה. אם חילקתם כי שני הצרכים אמיתיים, מצוין. אם חילקתם כי לא הצלחתם להחליט ורציתם להפסיק להרגיש לא בנוח, זו לא החלטה, זו דחייה בתשלומים. אותו היגיון בדיוק עובד על כל הלוואה אחרת, וכתבנו עליו בהרחבה בפוסט על פרעון הלוואות מול השקעה.
המשכנתא היא לא אויב שצריך לחסל, וקרן הסל היא לא כרטיס לוטו. שתיהן כלים, ושתיהן עונות על צרכים שונים. הבחירה ביניהן לא נקבעת על ידי מי מהן גדולה יותר באקסל, אלא על ידי מה שהבית שלכם צריך עכשיו: ודאות או צמיחה, נזילות או שקט.
ומי שעונה על השאלה הזאת נכון לא עושה את זה פעם אחת. הוא בודק את זה מחדש כשהמשכנתא משתנה, כשההכנסה משתנה, וכשהחיים משתנים.
מה לעשות עכשיו?
- תבקשו מהבנק דוח יתרה לסילוקין ותסתכלו על כל מסלול בנפרד.
- תסמנו את המסלול היקר ביותר ואת המסלול הזול ביותר.
- תבדקו אם קרן החירום שלכם עומדת על הרגליים לפני שאתם נוגעים בכסף.
- תחליטו: לפרוע, להשקיע, או לחלק, ותכתבו לעצמכם למה.
- תקבעו תזכורת לשנה הבאה לבדוק אם התשובה עדיין נכונה.
רוצים להבין איך החלק ההשקעתי של הסיפור עובד באמת? המדריך להשקעות שלנו הוא חינם, ואפשר להוריד אותו עכשיו. ואם אתם רוצים את כל התמונה, מהתזרים ועד ההשקעות, הכל נמצא בספר בגרסה דיגיטלית או בעותק פיזי.
המאמר הזה שייך לשלב 6 במסלול כושר כלכלי, שלב ההשקעות. אם עוד לא סגרתם את השלבים שלפניו, זה המקום להתחיל, כי החלטה טובה על הכסף הפנוי מתחילה בבית מסודר.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.