כמה כסף באמת צריך בקרן חירום שלכם?

המזגן מת באמצע אוגוסט. הרכב נכנס לטסט ויוצא עם חשבון של 4,000 שקלים. או הגרסה הפחות נעימה: מגיעה שיחה מהמנהל, ובעוד חודש אין משכורת.

השאלה הראשונה שכולם שואלים היא כמה כסף צריך שיהיה בצד. והתשובה היא אותה תשובה לכולם: שישה חודשי מחיה. לא משנה מי אתם, במה אתם עובדים, כמה נפשות תלויות בכם ואיך נראית ההכנסה שלכם.

זו לא תשובה. זו סיסמה.

קרן חירום היא ביטוח שאתם מוכרים לעצמכם. וכמו בכל ביטוח, גובה הכיסוי נגזר מהסיכון שמבטחים, לא מהממוצע של כל המדינה. אז בואו נבנה את המספר שלכם מלמטה למעלה, לפי המכה שאתם באמת צריכים לספוג.

שישה חודשים לכולם זו תשובה עצלנית

המספר הזה נולד בתור ברירת מחדל, ובתור ברירת מחדל הוא בסדר גמור. הבעיה מתחילה כשמתייחסים אליו כאל אמת. לזוג עם שתי משכורות קבועות ולעצמאי שמפרנס שלושה ילדים אין את אותו סיכון, אז אין להם אותה קרן חירום.

אצל אחד המספר הזה גדול מדי והכסף פשוט שוכב ומאבד ערך. אצל השני הוא קטן מדי והוא ייגמר בדיוק כשהוא הכי נחוץ. אותו מספר, שתי טעויות הפוכות.

יש שני סוגי מכות, ולא מתגוננים מהן אותו דבר

מכת הוצאה היא אירוע חד פעמי: מקרר שהתפוצץ, טיפול שיניים, טיסה דחופה למשפחה בחו"ל. ההכנסה ממשיכה לזרום, רק צריך לספוג סכום.

מכת הכנסה היא סיפור אחר לגמרי. פיטורים, מחלה, עסק שנתקע. פה ההוצאות לא נעצרות, ההכנסה כן. מכת הוצאה נמדדת בשקלים, מכת הכנסה נמדדת בחודשים.

• מול מכת הוצאה: סכום שמכסה את התקלה הכי יקרה שסביר שתקרה לכם השנה.
• מול מכת הכנסה: מספר חודשים שמספיק לכם למצוא הכנסה חדשה, לא ממוצע שוק.

למשל: אם המקרר, המזגן והרכב שלכם כולם בני עשר, מכת ההוצאה השנתית שלכם שווה בערך 10,000 שקלים. זה לא ניחוש פסימי, זו הסטטיסטיקה של הבית שלכם.

בונים את המספר מההוצאות ההכרחיות, לא מכל ההוצאות

רוב האנשים לוקחים את סך ההוצאה החודשית שלהם וכופלים בשישה. זו הדרך הכי מהירה להגיע למספר מפחיד שלעולם לא יגיעו אליו.

בחודש שבו אין משכורת אתם לא חיים אותו חודש. אתם חיים חודש הישרדות: שכר דירה או משכנתא, אוכל, חשמל ומים, ביטוחים, תרופות, הסעות, החזר מינימלי על חובות. בלי מסעדות, בלי חופשה, בלי החוגים היקרים.

איך עושים את זה?

• תוציאו את שלושת החודשים האחרונים בחשבון ותסמנו כל הוצאה: הכרחית, ניתנת לצמצום, או מיותרת בחודש רזה.
• תסכמו רק את ההכרחיות. זה מספר חודש ההישרדות שלכם.
• תכפילו במספר החודשים שתקבעו בשני הסעיפים הבאים.

אם לא עשיתם את זה מעולם, קובץ התקציב החודשי החינמי עושה את החישוב הזה במקומכם, ואם התקציב עצמו עוד לא יושב, תתחילו מאיך לבנות תקציב חודשי שבאמת מחזיק.

דוגמה: משפחה שמוציאה 18,000 שקלים בחודש מגלה שההוצאה ההכרחית שלה היא 11,500. במקום יעד של 108,000 שקלים, היעד שלה הוא 69,000. פתאום זה נראה אפשרי.

מה מעלה לכם את מספר החודשים

• מקור הכנסה אחד למשק בית שלם.
• עצמאות, פרילנס, או שכר שמשתנה מחודש לחודש.
• ילדים או הורים שתלויים בכם כלכלית.
• מצב בריאותי שדורש הוצאה קבועה או עלול לקטוע עבודה.
• רכב ישן, דירה ישנה, מערכות שכבר עברו את תוחלת החיים שלהן.
• משכנתא במסלול משתנה, כלומר החזר שיכול לעלות בלי שתעשו כלום.
• מקצוע שלוקח בו חודשים ארוכים למצוא משרה חדשה.

כל שורה כזאת מותחת את הקרן. לא בגלל פסימיות, אלא כי ככל שהמכה יכולה להיות ארוכה יותר, כך צריך יותר חודשים כדי לעבור אותה בלי אשראי.

רגע לפני שממשיכים. כל מה שקראתם עד עכשיו הוא פרק אחד מתוך שיטה שלמה. בספר כסף, איך לנצח את המשחק אני לוקח אתכם צעד צעד, מהשיקוף הראשון ועד לחיים שבהם הכסף עובד בשבילכם, כולל איך בונים קרן חירום בלי לחנוק את התקציב. 37 שקלים בגרסה הדיגיטלית, ויש גם גרסה מודפסת למי שאוהב לסמן בעיפרון.

ומה מוריד לכם אותו

• שתי הכנסות עצמאיות בבית, ובמיוחד משני מקומות עבודה שונים.
• קביעות, ותק, או ביקוש גבוה למקצוע שלכם.
• משפחה שבאמת יכולה לגשר לכם על חודש או שניים.
• ביטוחים מסודרים: אובדן כושר עבודה, בריאות, מבנה ותכולה.
• הוצאות קבועות נמוכות ביחס להכנסה.

שימו לב לניואנס: ביטוח טוב לא מקטין את הסיכוי שמשהו יקרה, הוא מקטין את הסכום שאתם צריכים להחזיק נזיל בשבילו. זה הבדל חשוב.

שתי משפחות, אותה שאלה, שתי תשובות

משפחה א: שניהם עובדים במקומות שונים, אחד בקביעות, ההוצאה ההכרחית 12,000 שקלים, אין חובות חוץ ממשכנתא בריבית קבועה, הביטוחים מסודרים. הסיכוי ששתי המשכורות ייעלמו באותו חודש נמוך מאוד. שלושה חודשים, כלומר 36,000 שקלים, זה כיסוי סביר לגמרי.

משפחה ב: עצמאי יחיד, בת הזוג בבית עם שני ילדים קטנים, הכנסה שמשתנה מחודש לחודש, הוצאה הכרחית 11,000 שקלים. פה אין רשת שנייה. תשעה חודשים, בערך 99,000 שקלים, זה לא פחד, זו הערכה מפוכחת.

אותה שאלה בדיוק, פער של כמעט פי שלוש. ושתי התשובות נכונות.

נזילות, יציבות, תשואה. בסדר הזה

קרן חירום לא מתחרה בתיק ההשקעות שלכם, יש לה עבודה אחרת. סדר העדיפויות שלה:

• נזילות: הכסף צריך להיות אצלכם תוך יום או יומיים, בלי קנס ובלי טופס.
• יציבות: הוא צריך להיות שם בגובה שתכננתם, גם כשהשוק אדום.
• תשואה: אחרונה. חשובה, אבל אחרונה.

ברגע שאתם מוותרים על אחת מהשתיים הראשונות בשביל השלישית, זו כבר לא קרן חירום. זו השקעה שקראתם לה בשם אחר. ואם עוד לא בניתם קרן בכלל, המדריך ליצירת קרן חירום עובר על השלבים מההתחלה.

מה נחשב חירום ומה לא

קרן חירום נשחקת לא בגלל אסונות, אלא בגלל הגדרה רופפת. חירום הוא אירוע שעונה על שלושה תנאים: לא צפוי, הכרחי, ודחוף. שלושתם, לא שניים.

• כן: תיקון רכב שבלעדיו אי אפשר להגיע לעבודה, טיפול רפואי דחוף, חודש בלי הכנסה.
• לא: חתונה של חבר בחו"ל, מבצע על טלוויזיה, ביטוח שנתי שאתם משלמים כל שנה באותו תאריך.

ההוצאות הגדולות שחוזרות כל שנה הן לא חירום, הן תקציב שנתי שלא בניתם. תפרידו אותן לחיסכון נפרד, אחרת הקרן תתרוקן על דברים שידעתם עליהם מראש.

מילות סיכום

קרן חירום היא לא תחרות ולא סמל סטטוס. היא מודדת דבר אחד: כמה זמן משק הבית שלכם יכול להמשיך לתפקד בלי שהכל יתפרק. המספר שנכון לשכן שלכם לא אומר עליכם כלום, כי הוא לא סוחב את הסיכונים שלכם.

ואם אתם עדיין מתלבטים אם הכסף הפנוי צריך ללכת לקרן חירום, לחוב או להשקעה, זו בדיוק השאלה שפתחנו בה במה לעשות עם 20,000 שקלים, ואת סדר הפעולות המלא פירטנו במה עושים קודם עם הכסף.

מה לעשות עכשיו?

1. תחשבו את ההוצאה ההכרחית החודשית שלכם. רק אותה.
2. תעברו על רשימת מעלי הסיכון ומורידי הסיכון ותקבעו מספר חודשים.
3. תכפילו. זה היעד שלכם, בשקלים.
4. תפתחו לכסף הזה מקום נפרד ונזיל, שלא מתערבב עם העובר ושב.
5. תקבעו הוראת קבע, גם אם היא קטנה. קרן חירום נבנית משעמום, לא מגבורה.
6. תבדקו את המספר מחדש בכל שינוי גדול: ילד, מעבר דירה, החלפת עבודה, משכנתא חדשה.

המאמר הזה שייך לשלב 4 במסלול כושר כלכלי, קרן חירום. ואם אתם רוצים לעבור את השלב הזה עם מישהו שמסתכל לכם על המספרים, אפשר להגיש מועמדות לליווי אישי.

תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.