קניתם קרן סל על ה-S&P 500, ומישהו כבר הספיק להגיד לכם: "למה אמריקאית? תעברו לאירית, יש בה הטבות מס".
שומעים את זה בקבוצות, בפודקאסטים, מחברים בעבודה. וזה גם נכון, אבל זה מטעה.
כי יש פה משהו שכמעט אף אחד לא אומר. על הנייר הקרן האירית משלמת פחות מס. בפועל, אתם מקבלים ממנה פחות כסף.
אני אסביר, ובסוף אגיד לכם מה אני עושה. רק לפני זה: זה לא ייעוץ מס. הכללים משתנים, ואת המצב שלכם כדאי לבדוק מול רואה חשבון.
מה כולם אומרים על אמריקאית מול אירית
קרן אמריקאית (בסגנון VOO) היא מהזולות שיש, אבל היא מחלקת דיבידנדים. כמה פעמים בשנה נכנס לכם כסף לחשבון, ועל כל דיבידנד כזה משקיע ישראלי משלם 25% מס.
קרן אירית (בסגנון CSPX) עוקבת אחרי אותו מדד בדיוק, אבל היא צוברת. היא לא משלמת לכם את הדיבידנד, היא משקיעה אותו מחדש בתוך הקרן. ובזכות אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, ארה"ב לוקחת ממנה רק 15% מהדיבידנדים.
15% מול 25%. על הנייר, אין על מה לדבר.
(אם המושגים האלה עוד חדשים לכם, תתחילו מהאם משתלם להשקיע בקרנות סל.)
מה שאף אחד לא מספר לכם: הדיבידנד באירית ממוסה פעמיים
אותם 85 שקלים שהקרן האירית השקיעה מחדש לא נעלמים. הם הופכים לחלק משווי היחידה שלכם.
ביום שתמכרו, הם חלק מרווח ההון. ועל רווח הון משלמים 25%.
אז אם מתוך 100 אבר שילמתם 15 מס, נשרק לכם 85. ואז 85 שקלים פחות 25%, ונשארים בערך 64 שקלים.
בקרן האמריקאית הסיפור אחר. את 75 השקלים שקיבלתם אחרי מס אתם משקיעים בעצמכם, ביחידות נוספות. הם נכנסים למחיר הקנייה שלכם, מה שנקרא בסיס העלות. ביום המכירה לא משלמים עליהם שוב.
בקרן האמריקאית נשארים עם 75 שקלים.
באופן רשמי, באירית משלמים פחות מס. בפועל, באמריקאית נשאר יותר בכיס.
רגע, ומה עם דחיית המס?
לקרן האירית יש יתרון אמיתי, ולא אתחמק ממנו. היא דוחה את המס עד המכירה, אז ה-10 שקלים הנוספים שהיא שומרת ממשיכים לעבוד ולצבור תשואה במשך שנים.
אז עשיתי את החשבון: אותו מדד, אותה תשואה, אותו שיעור דיבידנד, ומס של 25% ביום המכירה.
- כשדמי הניהול שווים, הקרן האמריקאית מובילה בערך 25 עד 35 שנה.
- עם דמי הניהול המעט גבוהים של הקרן האירית, נקודת השוויון מתרחקת לכיוון 50 שנה.
זה מודל להמחשה, לא הבטחה. התשואה בפועל, הדיבידנד ודמי הניהול יזיזו את המספרים. ובכל מקרה הפער קטן: אחוז או שניים מהסכום הסופי, לכאן או לכאן.
כלומר, על מס הדיבידנד לא שווה לריב. יש דבר אחר שכן.
מה שיכול להפוך את כל החשבון: מס עיזבון אמריקאי
ארה"ב גובה מס עיזבון גם ממי שאינו אזרח אמריקאי ולא גר שם, על נכסים שנחשבים אמריקאיים. מניות של חברות אמריקאיות נחשבות כאלה, גם כשהן מוחזקות מחוץ לארה"ב. קרן סל שרשומה בארה"ב, כמו VOO, נכנסת לאותה הגדרה.
והרף נמוך מאוד. לפי רשות המסים האמריקאית, מעל 60,000 דולר בנכסים כאלה צריך להגיש דוח מס עיזבון, והרף הזה לא מתעדכן עם האינפלציה. מעליו, שיעורי המס גבוהים.
ולישראל אין אמנת מס עיזבון עם ארה"ב שתקל על זה.
קרן אירית רשומה באירלנד. היא לא נכס אמריקאי, ולכן היא מחוץ לסיפור הזה.
מה שמכריע פה זה לא מס הדיבידנד. זה הסיכון הזה, והוא גדל ביחד עם התיק.
רוצים ללמוד את זה לעומק? בקורס ההשקעות שלי אני עובר על הדברים האלה לאט ועם מספרים: איך בוחרים קרן, איך קונים אותה, ואיך בונים תיק שלא צריך לגעת בו כל יום. אם הפוסט הזה פתח לכם את הראש, שם ממשיכים. לפרטים על קורס ההשקעות
אז מה אני עושה? מתחילים עם אמריקאי, ועוברים לאירי
אם אתם צעירים, התיק עוד קטן והדרך ארוכה, הסיכון של מס העיזבון קטן. היתרון של הקרן האמריקאית במס הדיבידנד עובד בשבילכם.
ככל שהתיק גדל והשנים עוברות, הסיכון גדל איתו. ובשלב מסוים הוא שווה הרבה יותר מאחוז או שניים של תשואה.
תחשבו על זה כמו ביטוח תכולה. בדירה כמעט ריקה הוא לא באמת משנה. כשהדירה מתמלאת, הוא כבר שווה הרבה.
ככה זה גם כאן: כשהתיק קטן, הקרן האמריקאית. כשהוא גדל, הכסף החדש עובר לאירית.
איך עוברים בלי לשלם מס על הדרך
הדרך הנקייה היא לא למכור כלום. מחליטים מראש על נקודה, ומאותו רגע כל כסף חדש הולך לקרן האירית. מה שכבר קניתם נשאר במקום.
מכירה של הקרן האמריקאית כדי לעבור היא אירוע מס. תשלמו 25% על כל הרווח שנצבר עד אותו יום. לפני שאתם מוכרים משהו, תעשו את החשבון של המחיר הזה.
איך עושים את זה?
- תבחרו סכום סף שמתאים לכם ותכתבו אותו במקום שתראו.
- כשהקרן האמריקאית מגיעה אליו, הוראת הקבע החודשית עוברת לקרן האירית.
- את מה שכבר צברתם לא מוכרים.
למשל: קבעתם סף של 200,000 שקלים. עד שם, 1,500 שקלים בחודש הולכים לקרן האמריקאית. מהחודש שבו עברתם את הסף, אותם 1,500 שקלים הולכים לאירית.
הפרקטיקה שרוב האנשים מפספסים
היתרון של הקרן האמריקאית לא אוטומטי. הוא קיים רק אם אתם עושים כמה דברים:
- להשקיע מחדש את כל הדיבידנדים. מזומן שסתם יושב בחשבון אוכל את כל היתרון.
- טופס W-8BEN. בלעדיו ארה"ב מנכה מכם יותר מס על הדיבידנד. רוב הברוקרים מבקשים אותו בפתיחת החשבון, ותוודאו שהוא לא פג תוקף.
- אין צורך בחשבון חדש. שני סוגי הקרנות זמינים גם בברוקרים ישראליים וגם בבינלאומיים.
אם עוד אין לכם חשבון מסחר, כאן אפשר לפתוח אחד. גילוי נאות: זה קישור שותפים, ואם תפתחו דרכו ייתכן שאקבל עמלה.
לפני כל זה: אתם בכלל שם?
כל הדיון על אמריקאית מול אירית מגיע אחרי שהבסיס סגור. תקציב שעובד, קרן חירום, ובלי הלוואות יקרות שרצות ברקע.
אם עוד לא שם, אין טעם לשבור את הראש על אחוז בשנה. תקראו קודם פנסיה, קרן השתלמות, משכנתא או השקעות? מה קודם למה, ואת 7 הדברים שצריך לסגור לפני שקונים עוד קרן סל.
מילות סיכום
קרן אירית צוברת נראית כמו ניצחון ברור במס. אבל הדיבידנד שהיא משקיעה מחדש ממוסה פעמיים, ולכן ברוב השנים הראשונות הקרן האמריקאית הזולה שומרת לכם יותר.
מה שמשנה את התשובה זה לא מס הדיבידנד. זה הסיכון של מס העיזבון, שגדל ביחד עם התיק.
מתחילים אמריקאי, מחליטים מראש מתי הכסף החדש עובר לאירי, ולא מוכרים לתוך חשבון מס כדי להגיע לשם.
מה לעשות עכשיו?
- תבדקו איזו קרן יש לכם היום, והאם היא מחלקת או צוברת.
- אם היא מחלקת, תוודאו שהדיבידנדים חוזרים להשקעה ושטופס W-8BEN בתוקף.
- תכתבו את סכום הסף שבו הכסף החדש עובר לקרן אירית.
- רוצים לבנות תיק כזה צעד אחרי צעד? קורס ההשקעות בנוי בדיוק בשביל זה.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.
ואם עוד לא בניתם את הבסיס, מהתקציב ועד קרן החירום, תוכנית כושר כלכלי מחכה לכם בחינם.