קניתם קרן סל על ה S&P 500, ראיתם שיש שם 500 חברות, וחשבתם: פיזרתי. אני מוגן. אם חברה אחת תיפול, יש עוד 499 שיחזיקו אותי.
ואז מגיע יום שבו הכל יורד ביחד. הכל אדום. וכל הפיזור היפה שלכם פתאום לא שווה כלום.
זה הרגע שבו רוב האנשים מגלים שהם לא באמת פיזרו. הם רק חשבו שהם פיזרו.
בפוסט הזה אני רוצה לנפץ את אחד המיתוסים הכי קדושים בעולם ההשקעות, ולהראות למה השקעה במדד זה לא מספיק. אם רוצים קיצור דרך, יש לי מדריך השקעות חינם שאפשר להוריד ולהתחיל ממנו.
נתחיל מתיאוריית תיקי ההשקעות
בשנות החמישים, פרופסור בשם הארי מרקוביץ' פרסם רעיון שהפך לאחת מאבני היסוד של עולם ההשקעות. הרעיון הוא פשוט: אם משקיעים בכמה נכסים שמתנהגים שונה אחד מהשני, אפשר להוריד את הסיכון של התיק בלי לוותר על התשואה.
במילים אחרות, אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. אם מניה אחת יורדת, אולי השנייה תעלה. גיוון זה שם המשחק.
זה נשמע חכם, וזה גם מה שכולם לימדו אותנו. רק שהבעיה מתחילה כשבוחנים את ההנחות שמתחת.
הדוגמה של שתי מניות
נניח שיש לי מניה א', ושיש לה 50% סיכוי לעלות ו-50% לרדת. אם אני שם את כל הכסף רק עליה, יש לי 50% סיכוי להפסיד. לא נהדר.
אבל אם עכשיו אני מוסיף מניה ב', שגם לה 50/50 הסיכוי שלי להפסיד נחתך בחצי.
איך מחשבים את זה? פשוט עוברים על כל האפשרויות:
- א' עולה, ב' עולה. הרווחתי.
- א' יורדת, ב' יורדת. הפסדתי.
- א' עולה, ב' יורדת. יצאתי בתיקו.
- א' יורדת, ב' עולה. יצאתי בתיקו.
תסתכלו על זה רגע. הסיכוי שלי להפסיד ירד מ-50% ל-25%. הוספתי מניה אחת, וחתכתי את הסיכון בחצי.
עד כאן זה נשמע מעולה. אז למה אני מסתכל לסוס בריא בשיניים?
כי התיאוריה הזו שגויה
בואו נבחן מה קורה כשאני מוסיף עוד מניה, מניה ג'? עם שתי מניות היו לי ארבע אפשרויות. עם שלוש מניות יש לי כבר שמונה. וכשסופרים כמה מהן הן רווח, מגלים משהו מטריד. 4 מתוך 8. חזרנו ל-50/50.
כל פעם שאני מוסיף מניה, אני מכפיל את מספר האפשרויות, והסיכוי שלי נשאר פחות או יותר אותו דבר.
למשל, תיק ענק עם 500 מניות אמריקאיות לא הופך אתכם לגאונים. הוא רק מרגיש לכם בטוח, אבל זה יותר דומה להליכה אקראית מאשר לתמונה מסודרת וצפויה. (על קניית המדד עצמו כתבתי כאן: המדריך הפשוט לקרנות מחקות מדדים.)
עקומת הפעמון מול העולם האמיתי
כל התיאוריה הזאת נשענת על הנחה שגויה שהעולם מתנהג בצורה צפויה. שהתשואות מתפזרות לפי מה שנקרא עקומת פעמון, או בשם הרשמי, התפלגות נורמלית. מי שלא מכיר, זה אומר שרוב הזמן הדברים יהיו קרובים לממוצע, ורק לעיתים נדירות מאוד יקרה משהו קיצוני.
זה נשמע הגיוני, אז בואו נעשה ניסוי מחשבתי: דמיינו שאתם מטילים מטבע. עץ, צעד ימינה. פלי, צעד שמאלה. אחרי מאה הטלות, איפה תהיו?
כמעט בטוח שלא איפה שהתחלתם. המטבע לא זוכר מה יצא בפעם הקודמת, וכל צעד לוקח אתכם למקום אקראי. ככה מתנהג שוק ההון בפועל. לא כמו שעון שוויצרי שמעלה את המדד בדיוק ב-10% כל שנה, אלא כמו הליכה אקראית שאף אחד לא באמת יכול לחזות.
וזה בדיוק המקום שבו רוב האנשים נתקעים. הם יודעים לקנות מדד, אבל אף אחד לא לימד אותם מה לעשות כשהמדד מפסיק להתנהג יפה. בדיוק בשביל זה בניתי את קורס ההשקעות שלי. הוא לא נותן לכם דגים, הוא מלמד אתכם לדוג, כדי שתדעו לבד לבנות תיק שמחזיק גם ביום גשום. בפנים יש דוגמה מספרית מלאה של איך פיזור חכם עובד.
כשיש משבר, הפיזור מפסיק לעבוד
רוב הזמן, כן. הפיזור עובד. אבל בערך אחת ל-9 שנים מגיע משבר בשוק ההון. ואז מגלים שכל הפיזור היפה הזה לא עובד כשבאמת צריכים אותו.
למשל משבר הסאב פריים ב-2008. ה S&P 500 נפל בכמעט 40%. השוק האירופי ירד ב-46%. השווקים המתפתחים? חלקם ירדו עד 72%.
רוצים דוגמה עדכנית יותר? באפריל האחרון, כשהוטלו מכסים על חצי עולם, ה S&P 500 ירד ב-15% תוך שלושה ימים. מי שהיה מושקע רק במדד, בלי לחשוב, ראה את כל התיק שלו יורד.
בזמן משבר אמיתי אין יותר עקומת פעמון ואין יותר פיזור. הכל יורד ביחד. פיזור טיפש, כזה שרק קונה את המדד, נותן לכם אשליה של ביטחון. עד שזה לא. (הרחבתי על זה גם כאן: מה לעשות כשהבורסה קורסת, ולמי שמפחד מהמשבר הבא, האם הבורסה תקרוס.)
אז מה זה "פיזור חכם"?
פיזור חכם זה לא להחזיק חמש מאות מניות שכולן מתנהגות אותו דבר. זה להחזיק נכסים שמתנהגים שונה לגמרי אחד מהשני.
איך עושים את זה? משלבים נכסים עם קורלציה נמוכה או אפילו הפוכה.
למשל:
- חלק תנודתי שיכול לעשות תשואה גבוהה, כמו מניות טכנולוגיה.
- חלק יציב ששומר על הערך גם כשהכל נופל, כמו אג"ח ממשלתי צמוד מדד וקצת זהב.
דוגמה: תיק שחצי ממנו עושה 30% וחצי ממנו עושה 5%. הממוצע? 15%. זה חמישים אחוז יותר מהמדד. וזה עוד לפני היתרון הכי גדול.
כשהמדד קורס, לנכס היציב שלכם עדיין יש ערך. אתם יכולים להשתמש בו כדי לקנות עוד מהמדד בזול. במקום להיות בפאניקה מזה שהתיק שלכם יורד, אתם קונים בהנחה. זה מה שמפריד בין מי שמהמר בלי לדעת, לבין מי שבאמת משקיע.
מה לעשות עכשיו?
- תבדקו את התיק שלכם. האם הוא באמת מפוזר, או שיש בו רק וריאציות של אותו הנכס?
- תלמדו לזהות נכסים שמתנהגים שונה אחד מהשני, שאחד נופל השני עולה.
- תבנו לעצמכם חגורת בטיחות ליום שבו השוק ירד.
- והכי חשוב, קודם כל תעשו סדר בתקציב ובקרן חירום, כדי שלא תצטרכו למשוך מההשקעות ברגע הכי גרוע. אם אתם עוד בתחילת הדרך, המדריך להתחיל להשקיע הוא נקודת פתיחה טובה.
רוצים עוד? כתבתי על כל זה בהרחבה בספר הדיגיטלי (גם בגרסה מודפסת), ואת הצד הפרקטי של בניית תיק מלמד בקורס ההשקעות.
רוצים לשמוע את כל זה בקול שלי, עם עוד דוגמאות? להאזנה לפרק המלא בפודקאסט.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר. אז קחו את הכושר הכלכלי שלכם צעד אחד קדימה, כבר היום.