קרן החירום שלכם קטנה מדי או גדולה מדי

יש רגע שבו מגלים אם קרן החירום עשתה את העבודה. זה קורה ביום שהמזגן מת, שהרכב לא מתניע, או שמגיעה שיחה מהמנהל.

ואז מגלים שיש יותר מדרך אחת ליפול.

הראשונה ברורה: אין מספיק כסף בצד, וכל הפתעה מתגלגלת לאשראי. השנייה כמעט לא מדברים עליהה: יש בצד הרבה יותר מדי, כבר שנים, והכסף הזה לא עושה כלום. גם זו טעות. היא פשוט פחות מדוברת.

אז הפוסט הזה הוא לא מדריך לבנייה מאפס, אלא בדיקה. אני מניח יש לכם כבר קרן חירום, אז השאלה עכשיו היא האם היא בגודל הנכון?

הסימנים שהקרן שלכם קטנה מדי

קרן קטנה מדי לא מכריזה על עצמה. היא מתגלה, דרך הרגלים שנראים תמימים לגמרי.

על מה להסתכל:

למשל: חשבון של 4,000 שקלים במוסך. אם הוא נכנס לאשראי ומשם לפריסה לשנה, זה כבר לא אירוע חד פעמי. זה אבחון.

הרבה אנשים חושבים שהקרן קטנה מדי בזמן שהיא בגודל סביר לגמרי. היא פשוט מתרוקנת על דברים שהם לא מצבי חירום.

מצב חירום הוא אירוע שהוא גם לא צפוי, גם הכרחי וגם דחוף. יום הולדת, ארנונה, טיפול שנתי לרכב, מתנות לחגים, קייטנה בקיץ. כל אלה חוזרים כל שנה באותו תאריך ואתם יודעים עליהם מראש. הם לא מצבי חירום, הם תקציב שפשוט לא בניתם.

אז מה עושים?

זה בדיוק ההיגיון שפירטתי בלכל שקל יש חמישה מתחרים. לכל שקל צריך תפקיד מוגדר, אחרת מישהו אחר יחליט בשבילכם.

הסימנים שהקרן שלכם גדולה מדי

את הצד הזה הרבה יותר קשה לראות, כי הוא לא כואב. אף אחד לא מתעורר בשלוש לפנות בוקר בגלל שיש לו יותר מדי כסף נזיל. אבל המחיר קיים, והוא נצבר בלי ששמים לב אליו.

על מה להסתכל:

למשל: משפחה שההוצאה החודשית ההכרחית שלה היא 12,000 שקלים החליטה על ארבעה חודשים, כלומר 48,000 שקלים. בפועל שוכבים בפיקדון 140,000 שקלים כבר שלוש שנים. ההפרש הזה הוא לא קרן חירום. הוא החלטה שלא התקבלה.

רגע לפני שממשיכים. הבדיקה הזאת היא פרק אחד מתוך שיטה שלמה. בספר כסף, איך לנצח את המשחק אני לוקח אתכם צעד אחרי צעד, מהשיקוף הראשון ועד לנקודה שבה הכסף עובד בשבילכם, כולל איך בונים קרן חירום בלי לחנוק את התקציב ומתי מפסיקים להגדיל אותה. הגרסה הדיגיטלית עולה 37 שקלים, ויש גם גרסה מודפסת למי שאוהב לסמן בעיפרון.

הסרגל היחיד שקובע: ההוצאה ההכרחית

אי אפשר להגיד אם סכום גדול או קטן בלי לדעת ביחס למה. המשכורת לא קובעת. היתרה לא קובעת. מה שקובע הוא כמה עולה לכם חודש מינימלי של קיום.

אין לכם את המספר הזה מול העיניים? קובץ התקציב החודשי הוא חינם, ותוך ערב אחד הוא יהיה לכם. את החישוב המלא, כולל מה מותח לכם את מספר החודשים ומה מקצר אותו, פירטתי בכמה כסף באמת צריך בקרן חירום שלכם.

אבל הסכום לבדו לא אומר כלום. שימו את אותו סכום בדיוק בשני בתים שונים ותקבלו שתי תשובות הפוכות.

בית ראשון: זוג עם שתי משכורות קבועות, שני ילדים, הוצאה הכרחית של 7,000 שקלים בחודש. 10,000 שקלים זה חודש וחצי. זה מכסה מזגן ומוסך. זה לא מכסה פיטורים.

בית שני: אדם אחד, שכיר ותיק, בלי תלויים, הוצאה הכרחית של 4,000 שקלים בחודש. אותם 10,000 שקלים הם שני חודשים וחצי, ובשבילו זו התחלה סבירה לגמרי.

אותו סכום. שתי מסקנות הפוכות. המספר של השכן לא אומר עליכם כלום, כי הוא לא סוחב את הסיכונים שלכם.

מתי לבדוק את הקרן מחדש?

קרן חירום היא לא החלטה שמקבלים פעם אחת ומצפים שתחזיק עשור. החיים זזים, והמספר זז איתם.

תבדקו מחדש כשקורה אחד מאלה:

ומעבר לזה, פעם בשנה בתאריך קבוע, בלי קשר לכלום. חמש דקות מול המספר, וזהו.

אם הבדיקה העלתה שיש לכם הרבה יותר מדי כסף נזיל, אל תעבירו הכל למקום אחר באותו ערב. עודף שנשלח בפזיזות חוזר אחר כך כחרטה.

מה עושים עם הכסף שהשתחרר זו בדיוק השאלה שפתחנו בה במה לעשות עם 20,000 שקלים. ולפני שהעודף הולך לקרן סל, יש רשימה קצרה שכדאי לסגור קודם, ריכזתי אותה בלפני שאתם קונים עוד קרן סל.

המאמר הזה יושב בשלב 4 במסלול כושר כלכלי, שלב קרן החירום. הוא בא אחרי התקציב והתזרים, ולפני שנוגעים בחובות ובהשקעות.

קרן חירום היא לא תחרות ולא סמל סטטוס. היא מודדת דבר אחד: כמה זמן הבית שלכם ממשיך לתפקד כשמשהו משתבש.

קטנה מדי, וכל הפתעה נהיית חוב. גדולה מדי, וחלק מהכסף שלכם מבלה עשור בחדר המתנה. קרן מכוונת נכון מגנה על התוכנית שלכם בלי להחליף אותה בשקט.

מה לעשות עכשיו?

  1. תחשבו את ההוצאה החודשית ההכרחית שלכם. רק אותה.
  2. תחלקו בה את הכסף הנזיל שיש לכם, ותראו כמה חודשים יצא.
  3. תוציאו מהקרן את ההוצאות השנתיות ותפתחו להן מקום נפרד.
  4. יצא פחות ממה שהחלטתם? תקבעו סכום חודשי קבוע עד שהפער נסגר.
  5. יצא הרבה יותר? תנו לעודף תפקיד ותאריך.
  6. תרשמו ביומן תזכורת לבדיקה הבאה, בעוד שנה.

תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.

ואם אתם רוצים לעבור את כל המסלול עם מישהו שכבר מכיר את הדרך, אפשר להגיש מועמדות לליווי אישי. בדיוק כמו מאמן כושר, רק שהשריר שבונים כאן הוא כושר כלכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *