אתם פותחים את האפליקציה של הבנק, רואים את סכום שיושב שם, ומרגישים קצת לא בנוח. הכסף הזה לא מושקע, הוא לא בפיקדון, הוא פשוט יושב ולא עושה כלום. וכל מי שמדבר על השקעות מסביר לכם שכסף שלא עובד זה כסף שמפסיד.
אז בואו נעשה סדר: הכסף שיושב בצד, כן עובד. פשוט לא כמו שאתם חושבים.
והלקח פה, הוא שקרן חירום לא נמדדת באחוזי תשואה, היא נמדדת ברעה משבר.
לכסף שיושב בצד יש תפקיד
אנחנו רגילים למדוד כל שקל לפי כמה הוא הרוויח. זה מדד אחד, אבל הוא לא היחיד.
לכסף הזה יש תפקיד נוסף, לשמור על כל שאר הכסף שלכם. תיק ההשקעות הוא המנוע, קרן החירום היא הבלמים. אף אחד לא שואל כמה קילומטרים הבלמים הוסיפו לנסיעה.
איך עושים את זה?
- מפרידים בראש בין כסף שנועד לצמוח לכסף שנועד להגן.
- לא משווים ביניהם תשואות. הם לא משחקים באותו משחק.
- קובעים לקרן החירום יעד בשקלים, לא יעד באחוזים.
למשל: יש לכם 20,000 שקלים בצד ו-200,000 שקלים בקרן סל. אל תסתכלו על ה-20,000 שקלים כעל החלק שמפגר בתשואה. תסתכלו עליהם כעל מה שמאפשר ל-200,000 השקלים להישאר במקום.
אז כמו שאמרנו, קרן חירום לא נמדדת באחוזים כי היא עושה ארבעה דברים שאי אפשר לקנות באחוזים.
- זמינות מיידית. כשהמזגן מת באמצע אוגוסט, צריך כסף היום. לא בעוד עשרה ימי עסקים.
- מניעת מכירה בכפייה. אתם בוחרים מתי למכור. לא השוק ולא הנסיבות.
- כוח מיקוח. מי שיכול לשלם מיד, או פשוט לקום וללכת, מקבל מחיר אחר ממי שנואש.
- שקט נפשי. וזו לא מילה רכה. אדם רגוע מקבל החלטות כסף טובות יותר, נקודה.
למשל: משפחה עם שלושה חודשי הוצאות בצד עוברת חודש גרוע ומתקדמת הלאה. משפחה בלי כלום מגיעה תוך שבועיים להלוואה יקרה, ואת ההלוואה הזאת היא תגרור שנתיים.
שני אנשים, אותה ירידה בשוק, שתי תוצאות
שניהם שמו 200,000 שקלים באותה קרן סל, באותו יום. השוק יורד. עד כאן הם זהים לגמרי.
לראשון יש 30,000 שקלים בצד. לשני אין כלום.
ואז, באותו חודש בדיוק, לשניהם מתקלקל הרכב וגם מתקצרות השעות בעבודה. הראשון מושך 12,000 שקלים מהקרן, מסדר את מה שצריך, וממשיך. השני מוכר 12,000 שקלים מהתיק. בדיוק כשהמחיר בתחתית.
הפער ביניהם לא נוצר בבחירת ההשקעה. הוא נוצר בכסף שישב בצד.
וזה לא נגמר שם. כשהשוק חוזר, הראשון ממלא את הקרן וממשיך. השני נשאר עם תיק קטן יותר, ועם זיכרון רע שיגרום לו להסס בפעם הבאה.
מכה בהוצאות ומכה בהכנסה זה לא אותו דבר
יש שני סוגי מכות, והן דורשות שתי הגנות שונות.
- מכה בהוצאות. אירוע חד פעמי: תיקון, טיפול שיניים, כרטיס טיסה דחוף. גדולה, אבל נגמרת.
- מכה בהכנסה. פיטורים, קיצוץ בהיקף, עונה חלשה בעסק. קטנה כל חודש, ונמשכת.
הראשונה דורשת סכום זמין. השנייה דורשת חודשים.
למשל: 8,000 שקלים מכסים תקלה יפה מאוד. הם לא מכסים שלושה חודשים בלי משכורת. מי שבנה קרן שמתגוננת רק מתקלות, בנה חצי קרן. אם אתם לא בטוחים מה המספר שלכם, כתבתי על זה בפירוט בכמה כסף באמת צריך בקרן חירום שלכם.
רגע לפני שממשיכים. מה שאתם קוראים פה הוא שלב אחד מתוך שבעה במסלול שבניתי. את כל המסלול, מהשיקוף הראשוני ועד ההשקעות, כתבתי בספר "כסף, איך לנצח את המשחק". יש גרסה דיגיטלית ב-37 שקלים ויש גרסה מודפסת ב-78 שקלים. אם המאמר הזה סידר לכם משהו בראש, הספר יסדר את כל השאר.
איפה מחזיקים את הכסף הזה
בישראל יש כמה מקומות מקובלים להחזיק כסף נזיל: פיקדון בבנק, קרן כספית, ומכשיר ממשלתי קצר טווח. אין פה מנצח אחד לכולם, ומי שמוכר לכם מנצח אחד לכולם מוכר לכם משהו.
מה שנכון לעצמאי שהתזרים שלו מתנדנד לא בהכרח נכון לשכיר עם משכורת קבועה בעשירי לחודש.
ולגבי מיסוי ועמלות, לא אכתוב פה מספר שיתיישן בעוד שנתיים. הכלל שלא מתיישן פשוט: תבררו את התנאים המדויקים מול הגוף עצמו לפני שאתם מפקידים, לא אחרי.
אז במקום להתווכח על מכשירים, תריצו עליהם את אותן חמש שאלות. התשובה מסתדרת לבד.
- כמה מהר הכסף מגיע לחשבון העובר ושב. יום? שלושה ימים? שבוע?
- כמה יציב הערך. יכול לקרות שאמשוך ואקבל פחות ממה שהפקדתי?
- איך זה ממוסה, ומתי המס נגבה בפועל.
- מה העמלות. כולל אלה שלא כתובות באותיות גדולות.
- כמה זמן לוקח לבצע את הפעולה בפועל. לא בתיאוריה שבאתר, בפועל.
למשל: מתוך קרן של 30,000 שקלים, 15,000 שקלים חייבים להיות זמינים היום ו-15,000 שקלים יכולים לחכות שלושה ימים. אין שום סיבה שהשניים ישבו באותו מקום.
קרן החירום לא מתחרה בתיק ההשקעות
זו הנקודה שהכי קשה לעכל. הכסף בקרן החירום לא מפסיד בתחרות התשואות. הוא בכלל לא רשום לתחרות.
על פני עשרים שנה, סביר להניח שמניות יעשו יותר מכסף נזיל. וביום אחד מסוים, כסף נזיל יעשה הרבה יותר ממניות, כי הוא ימנע מכם למכור אותן במחיר של יום רע.
אתם לא בוחרים בין השניים. אתם צריכים את שניהם, ובסדר הזה: קודם ההגנה, אחר כך הצמיחה. זה בדיוק אותו רעיון שכתבתי עליו במה לעשות עם 20,000 שקלים, וזה גם למה יש שבעה דברים שכדאי לסגור לפני שקונים עוד קרן סל.
קרן חירום היא לא כסף שמחכה להשקעה. היא ההשקעה שמאפשרת לכל השאר לעבוד.
היא לא תעשה לכם אחוזים מרשימים לספר עליהם. היא תעשה משהו אחר לגמרי: היא תדאג שביום הכי גרוע שלכם, לא תצטרכו לפרק את מה שבניתם.
אז מה עכשיו?
- תחשבו את ההוצאה ההכרחית שלכם לחודש. אם אין לכם מספר, הורידו את קובץ התקציב החודשי החינמי ותסגרו את זה השבוע.
- תחליטו מול איזו מכה אתם מתגוננים, הוצאות או הכנסה, ותקבעו יעד בשקלים.
- תריצו את חמש השאלות על המקום שבו הכסף יושב היום.
- אם הקרן קטנה מדי או גדולה מדי, תעשו לה כיול.
- ורק אחרי שזה סגור, תחזרו לשאלת ההשקעות.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.
המאמר הזה שייך לשלב 4 במסלול כושר כלכלי, השלב של קרן החירום. מי שרוצה שילוו אותו על המסלול הזה מקרוב, מוזמן להגיש מועמדות לליווי אישי.