מה קורה אם ההכנסה שלכם נעצרת מחר

כולם אוהבים לחלום בהקיץ על מה הייתם עושים אם הייתם זוכים ב 3.2 מיליארד שקלים.

אבל מה לגבי מקרה הפוך?

מה היה קורה אם מחר בבוקר מתקשרים אליכם ואומרים שזהו, נגמר. ההכנסה שנכנסה כל חודש כמו שעון פשוט מפסיקה להיכנס.

מה עכשיו?

כששואלים אנשים את השאלה הזאת, רובם עונים בדיוק אותו דבר. "יהיה בסדר, נסתדר". זו לא תשובה. ובכסף, זה מתכון לאסון.

והנה מה שראיתי שוב ושוב: ההבדל בין משפחה שההכנסה שלה נעצרה לבין משפחה שקרסה כמעט אף פעם לא נמצא בגובה המשכורת. הוא נמצא בשאלה כמה הם היו מוכנים ליום הזה.

אז בואו נעשה תרגיל. בבניינים עושים תרגיל כיבוי אש לא כי רק מתכוננים לשריפה (כדי שאם תהיה כזו, יודעים ישר איפה פתח המילוט).

וזה בדיוק מה שנעשה כאן, רק עם הכסף שלכם.

24 השעות הראשונות: אל תעשו שום דבר בלתי הפיך

היום הראשון הוא המסוכן ביותר, בגלל הבהלה. אנשים בלחץ, מקבלים החלטות שגויות ואת רובן אי אפשר לבטל.

ביום הראשון המשימה שלכם היא לא לפעול.

איך עושים את זה?

למשל: אם יש בעובר ושב 30,000 שקלים, ומתוכם 9,000 שקלים יורדים בעשירי לחודש, המספר שאתם באמת עובדים איתו הוא 21,000 שקלים. לא 30,000.

השבוע הראשון: שלוש ערימות (לא שתיים)

עכשיו לוקחים את ההוצאות החודשיות ומחלקים אותן לשלוש ערימות. רוב האנשים עוצרים בשתיים, "חובה" ו"מותרות", והופכים את זה למשימה בלתי אפשרית.

אני קורא לזה שיטת הרמזור (תכף תבינו למה):

הערימה השניה (אור צהוב) היא ההפתעה הכי גדולה של התרגיל. אנשים מגלים שם סכומים שהם פשוט לא בדקו במשך שנים.

דוגמה: משפחה שמוציאה 18,000 שקלים בחודש מגלה שבערימה הראשונה יש 3,000 שקלים שנעצרים מעצמם, בשלישית 12,000 שקלים שממשיכים לרדת, ובשניה עוד 3,000 שקלים שפתוחים למשא ומתן. פתאום מה שצריך לכסות זה 12,000 שקלים ולא 18,000. זה משנה לגמרי את החישוב של כמה זמן אתם מחזיקים.

ובלי הפירוט הזה אתם סתם יורים באפלה. הורידו את קובץ התקציב החודשי שלי בחינם, מלאו אותו פעם אחת. והוא ישרת אתכם שנים.

החודש הראשון: כמה זמן הכסף שלכם מחזיק?

עכשיו יש לכם שני מספרים, ומהם יוצא המספר היחיד שבאמת חשוב: כמה חודשים אתם מחזיקים בלי הכנסה.

לוקחים את הכסף הנזיל, מחלקים בהוצאה החודשית המצומצמת, ומקבלים מספר חודשים.

דוגמה: 40,000 שקלים נזילים חלקי 12,000 שקלים בחודש נותנים קצת יותר משלושה חודשים. זה המספר שלכם. הוא לא טוב ולא רע, הוא פשוט אמיתי. ואם אתם רוצים להבין כמה חודשים נכון דווקא לכם להחזיק בצד, כתבתי על זה בהרחבה במאמר כמה כסף באמת צריך בקרן חירום שלכם.

אם התרגיל הזה גרם לכם לאי נוחות, זה בדיוק הרגע לעשות איתה משהו. בספר כסף – איך לנצח את המשחק אני לוקח אתכם שלב אחרי שלב, מהמקום שבו אתם היום עד לבית שממשיך לתפקד גם כשההכנסה נעצרת. בגרסה דיגיטלית במחיר 37 שקלים, או בעותק מודפס במחיר 78 שקלים. תתחילו הערב, לא ביום שתצטרכו את זה.

מה מגיע לכם, ומה אסור לכם להניח

בשלב הזה מתחילות השאלות על דמי אבטלה, על ביטוח אובדן כושר עבודה ועל מה שמגיע מהפנסיה. וכאן אני נזהר מאוד: הזכויות, התנאים והסכומים משתנים. מה שהיה נכון לחבר שלכם לפני שנתיים לא בהכרח נכון לכם היום.

אז העיקרון פשוט. לא מניחים כלום, בודקים מול המקור.

והחלק החשוב: את הבדיקה הזאת עושים מראש, בזמן שהכול רגוע. לחפש את זה ביום שההכנסה נעצרת זה כמו לחפש מטף באמצע שריפה.

שכיר, עצמאי, או משפחה עם משכורת אחת

התרגיל זהה לכולם, אבל התוצאה שלו שונה לגמרי לפי מי אתם.

תיק החירום: הדברים שאף אחד לא מוצא כשצריך אותם

זה החלק הכי קל לדחות והכי שווה לעשות, כי הוא לא עולה שקל אחד ולוקח שעתיים.

איך עושים את זה?

אני זוכר שיחה עם בחור שידע בדיוק, עד השקל האחרון, כמה יש לו בעובר ושב. באיזה בית השקעות יושבת קרן ההשתלמות מהעבודה הקודמת שלו הוא לא ידע. שלושה חודשים אחרי שההכנסה נעצרה הוא גילה שם כסף. עד אז הוא כבר לקח הלוואה שלא היה צריך.

מה עוצרים, ובאיזה סדר, לפני שמפספסים תשלום על חוב

כשההכנסה נעצרת, משהו חייב לזוז. השאלה היא מה נוגעים בו ראשון, ואת ההחלטה הזאת עדיף לקבל היום ולא בלחץ.

וכשההכנסה חוזרת, חוזרים לסדר. אני מלמד את שיטת כדור השלג: פורעים קודם את החוב עם היתרה הקטנה ביותר, סוגרים אותו, ואת התשלום החודשי שהתפנה מגלגלים לחוב הבא. יש מי שממליץ על מפולת השלגים, כלומר להתחיל מהחוב עם הריבית הגבוהה ביותר. על הנייר זה חוסך קצת ריבית, בפועל אנשים נתקעים על החוב הגדול, לא רואים שום התקדמות ונוטשים באמצע. החריג היחיד ששווה להזכיר הוא חוב בודד בריבית קיצונית שגדל מהר יותר ממה שמצליחים לפרוע, וזה חריג ולא הכלל. הרחבתי על כל זה במאמר מינוס, הלוואת רכב או אשראי? מה לפרוע קודם.

התוצאה של התרגיל הזה הוא לא תחושה. הוא מספר אחד, ואת המספר הזה אפשר לסגור.

דוגמה: יעד של ארבעה חודשים על הוצאה מצומצמת של 12,000 שקלים הוא 48,000 שקלים. אם יש לכם 30,000 שקלים, חסרים 18,000 שקלים. הוראת קבע של 1,500 שקלים בחודש סוגרת את הפער בשנה בדיוק. פתאום זה כבר לא פחד, זו משימה עם תאריך.

ואם מפריע לכם שהכסף הזה יושב ולא מרוויח, קראו את למה הכסף שיושב בצד הוא לא כסף מבוזבז. הוא כן עובד. התפקיד שלו הוא לא תשואה, אלא לקנות לכם זמן ושקט. ואם נפל עליכם סכום כסף פנוי ואתם מתלבטים לאן הוא הולך, פתחתי את כל הסדרה הזאת בדיוק בשאלה הזאת: למה "מה לעשות עם הכסף" היא השאלה הלא נכונה.

המטרה של מוכנות היא לא לנחש מתי תיפול המכה. המטרה היא שהמכה לא תהפוך לקריסה. משפחה עם שלושה חודשים בצד, רשימה מסודרת ותיק חירום מוכן עוברת תקופה כזאת ויוצאת ממנה. משפחה בלי כלום עוברת אותה עם הלוואה בריבית גבוהה שתלווה אותה עוד שנים.

אותה מכה בדיוק. שתי תוצאות שונות לגמרי.

מה לעשות עכשיו?

  1. שבו ערב אחד וחלקו את ההוצאות לשלוש הערימות. קובץ התקציב החודשי מחכה לכם בחינם.
  2. חשבו כמה חודשים אתם מחזיקים היום. מספר אחד, בלי לייפות.
  3. הכינו את תיק החירום: חשבונות, מסמכים, סיסמאות, אנשי קשר.
  4. בדקו את הזכויות והביטוחים שלכם מול המקורות הרשמיים, עכשיו ולא אז.
  5. קבעו יעד מספרי לקרן החירום והוראת קבע חודשית אליו.
  6. ואם אתם רוצים לעבור את התהליך עם מישהו לידכם ולא לבד, הגישו מועמדות לליווי כושר כלכלי אישי.

המאמר הזה שייך לשלב 4 במסלול כושר כלכלי, בניית קרן החירום. זה השלב שבו מפסיקים לקוות שיהיה בסדר ומתחילים לדאוג לזה בעצמכם.

תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *