שאלתי כמה אנשים מה זה כסף, וקיבלתי חמש תשובות שונות. אחד אמר שזה השטרות בארנק. אחר אמר שזה מה שנותנים כדי לקבל דברים. מישהי אמרה שזה ביטחון. כולם צדקו קצת, אף אחד לא צדק עד הסוף.
וזה קצת מוזר. אנחנו רצים אחרי הדבר הזה כל החיים, אבל כמעט אף אחד לא עוצר רגע לשאול מה הוא בכלל.
אז בואו נעצור. כי ברגע שמבינים מה זה כסף, פתאום מבינים גם למה אתם עובדים, למה המחירים עולים, ולמה לפעמים מרגישים שרצים במקום. זה השיעור שלא לימדו אתכם בבית הספר, ואני הולך לתת לכם אותו עכשיו.
ואם אין לכם זמן לכל המאמר, הנה השורה התחתונה: כסף הוא מחסן לערך שייצרתם בעבודה שלכם. זה הכל. תחזיקו את המשפט הזה בראש, וכל השאר יסתדר סביבו.
אז מה זה כסף, בעצם?
תשכחו רגע מהשטרות והמטבעות. הנייר הוא לא הכסף, הוא רק תעודה. כסף הוא כלי, וכמו כל כלי, השאלה האמיתית היא מה הוא עושה בשבילנו. והוא עושה דבר אחד גדול: הוא פותר לנו בעיה שמלווה את האנושות מאז שיצאנו מהמערות.
אם כבר נכנסנו לזה, שווה לדעת שבכלל יש ארבעה סוגים של כסף, ורובנו מכירים רק אחד. אבל כדי להבין את השורש, בואו נחזור אחורה בזמן.
הכפר, הגזרים והזהב
לפני הרבה מאוד שנים היה כפר קטן. דני גידל גזרים, יוסי גידל תרנגולות. יום אחד דני היה צריך ביצים, אז החליף עם יוסי גזרים תמורת ביצים. הכל טוב. אבל בפעם הבאה יוסי כבר לא רצה גזרים, הוא רצה חולצה. אז דני הלך לחייט, והחייט דווקא רצה גלגל חדש לעגלה. בינתיים הגזרים של דני יושבים בשמש ומתחילים להירקב.
אתם רואים לאן זה הולך. מהר מאוד הבינו בכפר שאי אפשר ככה. צריך דבר אחד שכולם מסכימים לקבל. בכפר הזה בחרו בזהב.
למה דווקא זהב?
- קשה מאוד לזייף אותו.
- קשה מאוד לייצר עוד ממנו, כי כל התהליך של כרייה והתכה מסובך ויקר.
- והכי חשוב, הוא לא מתכלה. אפשר לשמור אותו שנים.
וזה בדיוק מה שכסף טוב צריך לעשות. הגזרים של דני נרקבים תוך שבוע. הזהב שקיבל תמורתם ישמור על הערך שלו לאורך זמן. כסף הוא האמצעי שבו אנחנו מאחסנים את הערך שייצרנו בעבודה הקשה שלנו.
לא משלמים לכם על הזמן, משלמים לכם על הערך
שימו לב למשהו. הזהב של דני ייצג את העבודה שלו, את הגזרים שגידל. וזה מוביל אותי לאחת האמירות שאני הכי חוזר עליהן: אתם לא מקבלים משכורת על הזמן שלכם, אלא על הערך שאתם מייצרים.
תחשבו על זה רגע. אם היו משלמים על זמן, היו משלמים לכם לשבת בבית. גם בבית הזמן עובר. אבל למישהו יש בעיה, למעסיק או ללקוח, ובזמן שאתם עובדים אתם פותרים אותה. זה הערך. זה מה שנכנס לארנק.
אם הנקודה הזאת מסקרנת אתכם, כתבתי מאמר שלם על ההבדל בין כמה אתם מרוויחים לכמה אתם שווים. שווה קריאה.
איך שטר נייר גנב את מקומו של הזהב
נחזור לכפר. הזהב פתר את בעיית הסחר, אבל יצר בעיה חדשה. הוא כבד. ומי שמסתובב עם ארנק שמן של מטבעות זהב הופך מהר מאוד למטרה. אז אנשים התחילו לשים את הזהב שלהם בבנק, ובמקום הזהב הפיזי הסתובבו עם שטר, תעודה שמעידה על בעלות בכמות מסוימת של זהב.
עכשיו דני לא צריך לגרור מטבעות. הוא נותן ליוסי שטר, ויוסי יכול ללכת איתו לבנק ולפדות זהב אמיתי מתי שירצה. נוח, נכון? רק שבין השורות מתחילה פה בעיה קטנה, שהולכת לגדול לענק.
רגע לפני שנמשיך. כל מה שאתם קוראים כאן מגיע מהספר שלי, כסף – איך לנצח את המשחק. הוא לוקח אתכם מאפס, מ"מה זה כסף בכלל", עד לרגע שאתם יודעים לשמור עליו, להגדיל אותו ולתת לו לעבוד בשבילכם. יש גרסה דיגיטלית ב-37 ש"ח וגרסה פיזית ב-78 ש"ח. אם המאמר הזה פתח לכם משהו בראש, הספר יסגור לכם את התמונה.
הקסם (המסוכן) של הבנקים: ככה נולדת אינפלציה
בנקאי אחד חכם שם לב למשהו. לא כל האנשים מושכים את הזהב שלהם באותו הזמן. אז למה להחזיק בכספת מאה אחוז מהזהב? הוא החליט לשמור רק חלק קטן, ואת השאר לתת כהלוואות. בעולם הבנקאות קוראים ליחס הזה "יחס רזרבה".
ומה קרה? נניח שהפקדתם קילו זהב וקיבלתם שטר על קילו זהב. הבנק לקח את הזהב שלכם ונתן אותו כהלוואה למישהו אחר. עכשיו מסתובבים במשק שני קילו זהב על בסיס קילו אחד שהפקדתם. פתאום יש פי שניים כסף, בלי שנוצר גרם אחד של זהב חדש. יש את השטר שאתם מחזיקים בגין הזהב שהפקדתם ויש את השטר הנוסף שהבנק הפיק כדי לתת את הזהב שלכם כהלוואה. וזאת, חברים, אינפלציה.
החוק פשוט להחריד:
- יותר כסף שרודף אחרי אותה כמות מוצרים, כל שקל שווה פחות.
- ומנגד: פחות כסף במשק, כל שקל שווה יותר.
זה הכל היצע וביקוש, רק שהפעם על הכסף עצמו. הרחבתי על זה במאמר על למה אתם מרגישים עניים יותר גם כשאתם מרוויחים יותר, בדיוק המנגנון שעובד עליכם בלי שתשימו לב.
מדפסת הכסף שכולם רוצים (ולמה היא אסון)
בואו נעשה ניסוי מחשבתי. נניח שהממשלה נותנת לכל אזרח מדפסת כסף ביתית. כסף אמיתי, כשר, כחול-לבן. ההרגשה הראשונה מדהימה: מדפיסים, פורעים משכנתא, קונים נכסים. אבל עצרו רגע.
אם לכולם יש מדפסת, אף אחד לא צריך לעבוד. אתם קמים בבוקר, רוצים קפה, ובית הקפה סגור כי כל העובדים התפטרו. רוצים חלב, הסופר סגור, גם הרפת סגורה. לכסף פשוט אין יותר ערך, כי אין מי שייצר את הדברים שרצינו לקנות איתו.
הערך של כל הכסף בעולם שווה לכל הסחורות והשירותים בעולם. תדפיסו עוד כסף בלי לייצר עוד דברים, ופשוט חילקתם את העוגה לפרוסות קטנות יותר. זוכרים את הקורונה? סגרים שחתכו את הייצור, ובמקביל חילקו לכולם כסף, ובדיוק בגלל זה קיבלנו אחר כך אינפלציה בכל העולם. וברגע שהבנתם את זה, כדאי גם להבין איך כסף באמת עובד ולמה חיסכון הוא לא בדיוק מה שחשבתם.
יש לכם מספיק, או שאף פעם לא מספיק?
אחרי כל ההיסטוריה, הזהב והבנקים, ההבנה הכי חשובה על כסף היא דווקא עליכם. כי לכסף יש השפעה פסיכולוגית עצומה, והוא נוגע ישר לערך העצמי ולזהות שלנו.
בגדול יש שני סוגי אנשים. כאלה שחיים כל הזמן בתחושה שאין להם מספיק, וכאלה שחיים בתחושה שיהיה להם גם מחר. מחקר משנת 2013 בשם Why Having Too Little Means So Much, של סנדהיל מולאינתן ואלדר שפיר, מצא משהו מטריד. אנשים שחיים בחוסר מתמיד נוטים לקבל החלטות מהבטן, לכאן ולעכשיו.
דוגמה: לפדות קרן השתלמות כדי לקנות רכב, או למשוך כספי פיצויים כדי לצאת ממינוס. פתרונות שמצילים אתכם היום ופוגעים בכם מחר. מי שחי בתחושת שפע, לעומת זאת, מתכנן לטווח ארוך, ולאורך זמן דווקא לו נשארים יותר משאבים ביד. אותו כסף, שתי תודעות, שני עתידים שונים לגמרי.
הצעד הראשון, בחינם
אמרנו שכסף הוא מחסן לערך. הצרה של רובנו היא שאנחנו לא באמת יודעים כמה נכנס וכמה יוצא מהמחסן הזה. אז הנה צעד ראשון פרקטי: הורידו את קובץ התקציב החודשי החינמי שלי, ותתחילו לראות בדיוק לאן הכסף הולך. וכשאתם מוכנים ליותר, יש לי גם תוכנית כושר כלכלי חינמית שלוקחת אתכם צעד צעד, יד ביד.
וכל הסיפור הזה, עם הכפר, הזהב והבנקאי הממזר, נשמע אפילו יותר טוב כשמאזינים לו. להאזנה לפרק המלא.
מילות סיכום
כסף הוא לא מטרה, הוא כלי. הוא מחסן לערך שייצרתם, והוא שווה בדיוק כמו הסחורות והשירותים שאפשר לקבל תמורתו. תבינו את זה, ותפסיקו לפחד ממנו. תתחילו להשתמש בו נכון.
מה לעשות עכשיו?
- תעצרו ותכתבו לעצמכם: מה זה כסף מבחינתכם? התשובה מסגירה את התודעה שלכם.
- תבדקו לאן הכסף שלכם הלך החודש. הורידו את קובץ התקציב ותתחילו.
- תזכרו שאתם מקבלים על ערך ולא על זמן, ותשאלו את עצמכם איך אתם מייצרים יותר ערך.
תזכרו שהזמן עושה את שלו, הוא עובר ועובר ועובר.. מה שקובע את העתיד שלכם זה מה שאתם עושים בזמן שהזמן עובר. תתחילו לבנות את הכושר הכלכלי שלכם עוד היום, כי הכסף לא מחכה לאף אחד.